נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות

 הָעִנְיָן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּגְּמָרָא כַּמָּה פְּעָמִים: נָתַן בּוֹ עֵינָיו וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת (ברכות נח, שבת לד, ב"ב עה, סנהדרין ק). מָה הַלָּשׁוֹן "נָתַן עֵינָיו בּוֹ", וּמָה "נַּעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת". 

This concerns that which the Talmud states a number of times: He set his eyes upon him, and [that other person] became a heap of bones (Berakhot 58a; Shabbat 34a; Bava Batra 75a; Sanhedrin 100a). What does it mean “He set his eyes upon him,” and what is the meaning of “he became a heap of bones”? 

אַךְ, הִנֵּה הָאָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ אִם עָבַר עֲבֵרָה. וְהַצַּדִּיק רוֹאֶה, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ד:ט״ז): עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים; שֶׁהַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה', וְעֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ (זכריה ד׳:י׳ דברי הימים ב ט״ז:ט׳), נִמְצָא הַצַּדִּיק רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ. 

However, a person does not perceive the extent of the blemish caused by his transgression. But the tzaddik does see, for the tzaddik has “the eyes of God,” as it is written (Psalms 34:16), “The eyes of God are to the tzaddikim”—that is, the tzaddik has God’s eyes; and “those are the eyes of God ranging over the entire earth” (Zechariah 4:10). Thus it is that the tzaddik sees how far the blemish reaches. 

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא: 

This is the explanation of [the expression in] the Talmud: 

נָתַן עֵינָיו בּוֹ – כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה רוֹאֶה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים. 

He set his eyes upon him—In other words, in order that [the other person] should see with the eyes of the tzaddikim. 

וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת – גַּל מִלְּשׁוֹן הִתְגַּלּוּת, וַעֲצָמוֹת מִלְּשׁוֹן (ישעיהו ל״ג:ט״ו): עוֹצֶם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע. דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רוֹאֶה מַה שֶּׁפָּגַם, שֶׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ מִקֹּדֶם. וְאֵין עֹנֶשׁ גָּדוֹל מִזֶּה, כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה מַה שֶּׁפָּגַם: 

and he became gal of atzamot—GaL is etymologically related to hitGaLut (revelation), and ATZaMot is etymologically akin to “OTZeM (He shuts) his eyes from seeing evil” (Isaiah 33:15). In other words he sees the blemish he has caused, which had previously been hidden from him. There is no greater punishment than this: when a person sees the blemish he caused.