שני דתל"שים יושבים לשתות. האחד מתחיל לברך: "ברוך אתה ה´---". אומר לו השני: "היי, שכחת? אנחנו כבר לא דתיים!" מסמיק הראשון ומסיים: "למדני חוקיך".
חילוני נכנס לבית-כנסת, מצא זוג תפילין על השולחן והחל להניחם. היי! קרא לעברו מישהו: "זה של רבנו תם" ! "לא נורא" ענה החילוני, "כשיכנס אבקש ממנו רשות"...
אברך שואל את אשתו בספירת העומר, "מה יש היום לאכול"? אז היא אומרת, "אתמול היה שניצל".
מרכזניק נוסע ברכב של ההורים לפגישה. אחרי שהוא יוצא מהחנייה, אבא שלו רץ אחריו וצועק לו: אורות, אורות! אז הוא עונה לו: לקחתי! לקחתי!
בביתו של בני-ברקניק נשברה האסלה בערב פסח. הוא הלך לחנות וקנה אסלה חדשה. כשצעד איתה ברחוב לביתו עצרו אותו העוברים ושבים ושאלו: "מי פסק? מי פסק?"
בזמן ההבדלה הניחה הרבנית את המטאטא בצד. כשראתה שהחסידים מסתכלים, אמרה להם:"זה לא מנהג...". ומאז... כל החסידים בזמן ההבדלה מניחים את המטאטא בצד ואומרים:" זה לא מנהג"...
מספרים שהיה קמצן שהגיע לביתו, ואשתו אמרה לו שהעוף מקולקל וצריך לזרוק אותו. "לזרוק?" מזדעזע הקמצן,"אפשר לתת לשכן העני שלא ראה עוף כבר הרבה זמן". העני אכל בשמחה, ומיד אושפז בבית חולים! בבוקר שמע הקמצן שהעני בבית החולים, והלך לבקר אותו ולקיים מצוות ביקור חולים. בלילה נפטר העני, ולמחרת התקיימה ההלוויה, לאחר שחזר מהלוויה אמר לאשתו: "נו? ואת רצית לזרוק את העוף? ארבע מצוות קיימנו בעזרתו: מתן בסתר, ביקור חולים, הלווית המת , וגם ניחום אבלים...כזה עוף לזרוק?!"
כומר ורב נוסעים ברכבת. הכומר פונה אל הרב בצורה מתגרה ואומר "בוא נברר מי מאתנו יותר חכם. נשאל אחד את השני שאלות, ומי שלא ידע את התשובה יחויב לשלם לשני 1,000 דולר". עונה לו הרב: "שמע, אני בן אדם תפרן, אין לי לתת לך 1,000 דולר". אבוא לקראתך", אמר הכומר, "אם לא אדע לענות לשאלתך אשלם לך 1,000 דולר, אם אתה לא תדע תשלם לי רק דולר אחד". "טוב, אני מתחיל", ענה לו הרב, "מה זה עם עשר עיניים? , שבע כנפיים, וארבע זנבות?" הכומר שבר את הראש קרוב לחצי שעה, אך לא הצליח לגלות. "מה התשובה?" צעק לבסוף. "תביא את האלף דולר קודם", אמר הרב. הכומר נתן לו ושאל שוב: "מה התשובה?" "לא יודע", ענה הרב, "קח דולר".
בכפר קטן הגיעו שתי בנות לפרקן, רב העיירה שלח מכתב לראש הישיבה בעיר הגדולה שהם צריכים שני בחורים מצוינים בשביל שידוך לבנות אלו, ראש הישיבה בחר שני בחורים ושלחם לעיירה הזו , כסף לנסיעה לא היה להם , יצאו הם לדרכם ברגל לכיוון העיירה , שרכו את רגליהם שבועות בכיוון, עד שלאחד מהם , כוחותיו לא עמדו לו, התמוטט ומת, המשיך האחד בדרכו ,כשהגיע לעיירה מחכות לו שני נשים, שכל אחת טוענת שהוא המיועד עבור בתה, לאחר כל הצעקות והויכוחים ביניהם, הם פנו לרב שיפתור את הבעיה, התלבט הרב רבות פתרון הבעיה עד שנזכר במשפט שלמה , קרא להם הרב לדיון בנוכחות שלושתם ,שמע את טענותיהם , והציע , אין ברירה , צריכים לחתוך את החתן לשתיים, כך יהיה לשניהם , הזדעקה אחת האמהות מה פתאום לחתוך, אני מוותרת לשנייה, קמה ההיא לעומתה, וזעקה, שהיא לא מוותרת ושהרב צודק וצריך לחתוך את הבחור לשניים, קם הרב ואמר לבחור: עכשיו הכל ברור. זאת שרוצה לחתוך אותך לשניים היא השוויגר האמיתית!
יהודי עובר במסלול הירוק בשדה התעופה, כשמטענו כולל לא פחות מ-5 מקררים. המוכס עוצר אותו מיידית: "סליחה רבי, מה זה צריך להיות?" "אני יהודי חרדי", מסביר הרבי, "וצריך מקרר אחד עבור מזון בשרי, ואחד עבור חלבי". "נניח", אומר המוכס, "אבל זה מסביר רק 2, מה בנוגע לשאר?" "על פסח שמעת?", שואל הרבי, "ובכן, אני זקוק גם לזוג בשרי וחלבי, עבור חג הפסח". המוכס מגרד את פדחתו ושואל: "ומה לגבי המקרר החמישי???". "נו בשביל אחד אתה עושה סיפור?", עונה היהודי בתמימות.
רב ידוע נפטר והגיע לגן עדן. להפתעתו ראה נהג מונית יושב במקום מכובד משלו. "אני לא מבין זאת", פנה אל אחד המלאכים, "את כל חיי הקדשתי לקהילתי ולעבודת הבורא, ונהג המונית מקבל מקום מכובד יותר?!" "אנו מתגמלים לפי תוצאות", ענה המלאך, "האם בכל פעם שנשאת דרשה כולם הקשיבו לך?" "היו מקרים שמישהו בקהל נרדם", הודה הרב. "אצל נהג המונית הזה לא רק שהנוסעים לא נרדמו", מספר המלאך בהתרגשות, "אלא הם גם התפללו במשך כל הנסיעה.! .."
שני יהודים נפגשים ברכבת. באמצע הנסיעה, אחד מהם נאנח מעומק הלב: א-ו-י. אומר לו השני: אתה מספר לי?
שני יהודים נפגשים ורוצים להתפלל במניין. אלא מה, הם היחידים שם. מה עושים? אומר אחד: אני ואתה, אתה ואני, שנינו ביחד - זה כבר 6. עכשיו תגיד את זה גם אתה - ויש 12. אומר השני: יופי, יש 2 מיותרים, בוא נלך...
רב יהודי, שייח מוסלמי וכומר נוצרי נפגשים באחת הערים הגדולות באמריקה. אומר הכומר: כיוון שאני לא מקבל משכורת, אני מחלק את הכסף בין התרומות של הכנסייה לביני. אני מותח קו על הרצפה ועומד באמצעו, לוקח את כל הכסף וזורק אותו באוויר. מה שנופל בצד ימין אני לוקח לעצמי, ומה שנופל בצד שמאל הולך לכנסייה. אומר השייח: אני מצייר מעגל ועומד בתוכו, וזורק את הכסף באוויר. מה שנופל בתוך המעגל הולך אלי, ומה שנופל מחוץ למעגל הולך למסגד. אומר הרבי: אני לוקח את הכסף וזורק אותו באוויר. מה שאלוקים רוצה- הוא לוקח לעצמו. השאר- הולך אלי...
מעשה שהיה כך היה: בריסקע´ר אחד בא הביתה באמצע יום תענית, ואומר לאשתו, תשמעי יש לי איזה חולשה היום, ובמילא מחמת פיקוח נפש אצטרך לשבור את התענית, אשת בריסקע´ר כבריסקע´ר!, אומרת לו, בבקשה קח רבע כזית לחם, שלוק אחת מים, וזהו זה, מסתכל עליה הבעל , וכי מה איתך קריינדל?, הלוא הכי במצות פיקוח נפש עסקינין , וצריך להחמיר במצווה, ובבקשה ממך תכיני בשבילי סעודה כסעודת שלמה בשעתו!, נו, אומר ועושה, והבעל סעד את ליבו בכל מיני מטעמים שהכינה אשתו בשבילו, אבל, מחמת ריח המאכלים אז גם לאישה התחיל לקרקר הקיבה, אז אמרה לבעלה שהיא חושבת שהיא תצטרך לשבור את הצום, אז אומר לה בעלה, נו קחי רבע כזית לחם ישן נושן, ושלוק אחת מים, אומרת לו אשתו, "זה מצות פיקוח נפש ורצוני להחמיר עליי ולאכול סעודה שלימה", אומר לה בעלה הבריסקע´ר, קריינדלע´, וייבער דארפען נישט מחמיר זיין, [נשים לא צריכות להחמיר].
טייס טס עם מטוסו מעל הרי הרוקי. לפתע נדם לבן של אחד המנועים, אחוז פאניקה תפס הטייס את המיקרופון וצעק: "יש איזה מישהו שיכול לעשות מעשה דתי?.. קם הרב ממקומו והחל לאסוף כסף מהנוסעים...
פולני אחד, שוכב על ערש דווי, נוטה למוט, גוסס וגמור לגמרי, בקול חלוש הוא קורא לאשתו הפולנייה, ולוחש לה: "אפשר בקשה אחרונה לפני שאני מת, רק בשביל למות עם חיוך?" עונה לו הפולנייה, "בעלי היקר, כל מה שתרצה, רק תגיד, העיקר שניפרד מתוך אהבה וחיוך" אומר לה הגוסס, "אם אפשר, הריח הזה שמתפשט בבית, הגפילטע פיש הזה, נשששמה, רק קציצה אחת ואני מת מבסוט" מזדקפת הקשישה מלוא קומתה, ובנחישות אומרת "חביבי, בגפילטע פיש לא נוגעים, זה לשבעה..."
שני בחורי ישיבה למדו עשר שנים באותה ישיבה. יום אחד, פונה אחד הבחורים לחברו ואומר לו, שמאחר והוא מתחתן עוד זמן מה, הוא ישמח אם חברו יהיה העד שלו. "אני לא יכול", אומר החבר. "למה לא?" שואל הבחור. "אני ממש רוצה להעניק לך את הכבוד הזה". "אבל אני לא יהודי, אסור לי", אומר החבר. "מה לא יהודי?" מזדעק הבחור. "עשר שנים באותה ישיבה ואתה לא יהודי?" "לא", עונה חברו. "התעניינתי ביהדות, זה הכל". "אבל למדנו שגוי ששומר שבת חייב מיתה", אומר הבחור. "נכון", ! משיב החבר, "ולכן הקפדתי לקחת איתי מפתח בכל פעם שאני יוצא לסיבוב, בשבת". "אבל יש כאן עירוב", תהה הבחור. "אה, זה? אני לא סומך על עירוב", ענה חברו.
זהו מעשה שהיה, או כמעט היה, בתקופת שלטון הצארים ברוסיה. באותה תקופה היו היהודים סגורים כידוע בתחומי מושב וכל נסיעה לעיר רחוקה, ולמוסקבה במיוחד, חייבה רישיון מיוחד. גיבור סיפורנו, יהודי מפולפל ובקי בהוויות אביי ורבא, הצליח לאחר מאמצים רבים להשיג רישיון של השלטונות לנסוע מאודסה למוסקבה. הוא עלה לרכבת ותפס את מקומו. בתחנה הבאה עלה לרכבת נוסע נוסף והתיישב מולו. הסתכל גיבורנו התלמודיסט בנוסע החדש וחשב לעצמו: מי יכול להיות הנוסע הזה. הוא ודאי איננו איכר ואם איננו איכר הוא ודאי בא מן האזור הזה. אם הוא בא מאזור זה הוא חייב להיות יהודי, כי הרי זהו אחרי הכל אזור יהודי. ואם הוא יהודי לאן הוא יכול לנסוע ברכבת זו? הרי אני היהודי היחיד מאזורנו שקיבל רישיון לנסוע למוסקבה. אהה, הרי בסמוך למוסקבה יש עיירה קטנה, סאמבט שמה. לשם ודאי מועדות פניו, כי לעיירה זו אין היהודים זקוקים לאישור מיוחד כדי לנסוע. אבל למה שייסע יהודי לסאמבט? הוא ודאי נוסע לבקר את אחת המשפחות היהודיות המתגוררות בעיירה זו - הסיק ידידנו התלמודיסט. וכמה משפחות יהודיות יש בסאמבט? רק שתיים - הברנשטיינים והשטיינברגים. הברנשטיינים הם משפחה איומה ונוראה. לכן אין להניח כי צעיר יפה מראה כזה ייסע למשפחה כזו. הוא נוסע לבקר אצל השטיינברגים. לשטיינברגים יש רק בנות. אולי הוא נשוי לאחת מהן? ואם כן, מי מהן הוא נשא לאשה? שמעתי ששרה נישאה לפרקליט נאה מבודפשט ואסתר נישאה לאיש עסקים מז´יטומיר. לפי מראהו הוא נראה כפרקליט ולא כאיש עסקים, ולכן שמו חייב להיות אלכסנדר כהן. אבל אם הוא בא מבודפשט האנטישמית, הוא ודאי לא השאיר לעצמו את השם כהן במקצועו. איך משנים ההונגרים את שמותיהם? מכהן הם הופכים בדרך כלל לקובאקס. אך ההונגרים האנטישמים אינם מתירים לכל כהן לשנות את שמו. אם התירו לו משמע שיש לו מעמד מיוחד. אולי דוקטורט מן האוניברסיטה! כאן פנה ידידנו התלמודיסט אל הנוסע בשכנותו ואמר לו: מה שלומך ד"ר קובאקס? "תודה לך, טוב מאד" - השיב האיש - "אך מנין ידעת את שמי?". אהה, השיב התלמודיסט, הרי זה ברור ומובן מאליו.
