סיפר לי מרן אמור"א הכ"מ זללה"ה בשם אחד מהמתפללים הקבועים אצל החזון איש בערבית בליל שבת שהחזון איש לא היה לו זמן קבוע לפי השעון כמה זמן אחרי השקיעה יתפללו ערבית לא בשבתות ולא בחול אלא היה עומד בעצמו בחוץ ומשוחח עם אנשים ומביט בשמים עד שראה ג' כוכבים בינונים וכשהיו בינונים לפי דעתו נכנס והש"ץ כבר עמד אצל התיבה וכשנכנס החזון איש זה היה סימן שהגיע הזמן של ערבית ומה שנוהגים היום לפי החזון איש להמתין ל"ה או מ' דק' וכו' זה לא נאמר מפיו אלא שמו לב לפי הזמן שנכנס ולפי"ז הבינו מתי נחשב לדעתו שבר יש ג' כוכבים בינונים.