יש דרך אחת בלבד לתאר את המאורעות
שהתרחשו בישראל ביום שמחת תורה תשפ"ד. והיא,
שבאותו יום התערב הקב"ה בגלוי בהתנהלות של
העולם ושיגר מסר לעמו היושב בציון.
אלמלא התערבות ההשגחה העליונה כיצד ניתן
להסביר איך הצליחו באותו יום כוחות חמאס לטבוח
ביותר מאלף יהודים, לפצוע פי כמה וכמה, לבזוז
ולהרוס עשרות יישובים, ולקחת בשבי יותר מ300
בני ערובה – גברים, נשים, ילדים ותינוקות.
גדר מערכת משוכללת הפרידה בין עזה לישראל,
מצוידת במכשירים אלקטרוניים מתוחכמים
המסוגלים לזהות כל ניסיון חדירה. מגדלי פיקוח
השגיחו על כל הפעילות בתוך הגדר. ישראל שלטה
במרחב האווירי באמצעות מפציצי קרב ומסוקים
חמושים. היה לה צבא מאומן היטב עם טנקים וכלי
רכב משוריינים כדי להגיב על כל ניסיון פלישה.
הציוד היחיד שעמד לרשות הכוחות הערביים היה
אופנועים ומשאיות.
אך למרות כל זאת, הצליחו כוחות חמאס לפרק
את המכשירים האלקטרוניים, לאסוף טרקטורים כדי
לפרוץ את הגדר ולפלוש לדרום ישראל עם מאות
פורעים חמושים לרוב רכובים על אופנועים. אזהרות
התצפיתניות שעקבו אחרי הפעילות הצבאית בעזה
לא נלקחו ברצינות, חיל האוויר לא הוזנק לפעולה,
ועברו ארבע שעות - במקומות מסוימים עברו
שמונה שעות - עד שכוחות הצבא הישראלי פתחו
במתקפת נגד. עד אז, כבר הספיקו כוחות חמאס
לזרוע הרס וזוועות בדרום ישראל.
טלטלה עזה זעזעה את לב ליבה של ישראל.
ההתרחשויות היו מעבר לכל דמיון. הצבא, שהיה
הבסיס לביטחונם, נכשל ואכזב אותם. כמו כן,
התברר בצורה מצמררת, שאם במקביל היה
החיזבאללה פולש מהצפון והערבים בגדה המערבית
היו מחליטים להתקומם, פירוש הדבר היה – העם
היושב בציון היה חשוף למתקפה אכזרית ומקיפה
עם קרבנות בסדר גדול ומזווע. העם חש לפתע חלש
ופגיע, וללא אמון ביכולתו לשרוד.
מה שהתרחש היה בלתי נתפס ועד היום איש
לא הסביר כיצד קרה הדבר. שכן, למען האמת,
אין הסבר הגיוני. ההסבר היחיד הוא שיד ה' היא זו
שהובילה את מחדלי הצבא וזרעה הרס בישראל.
היה זה הקב"ה שדיבר לעמו.
אין לנו נביאים שיפענחו עבורנו את המילים
המדויקות של המסר הזה, אך על יסוד הדברים
הכתובים בתורה ובנביאים, יש מקום להניח
שהדברים היו כנראה נשמעים כך:
במשך למעלה משבעים וחמש שנים יצרתם
מדינה על אדמתי, אדמת ארץ ישראל. הקמתם
מערכת חינוך, מכונים למחקר מדעי, תעשייה,
מסחר, חקלאות ושגשוג כללי. אבל השמטתם
בכוונה יסוד אחד מהמדינה שלכם: השארתם אותי
מחוץ לתמונה.
במעמד הר סיני בחרתי בבני ישראל להיות לי
"ממלכת כהנים וגוי קדוש". משמעות הדבר היא
שהם אמורים היו להיות אומה נאמנה לי בכל היבט
של חייהם. לשם כך נתתי להם תורה שבה ציוויתי
עליהם להטיל ציצית בבגדיהם, להתעטר בתפילין
בראשם, לקבוע מזוזות בפתחי הבתים, רציתי שהם
יעידו על מציאותי בשבתות ובחגים, יימנעו מאכילת
מאכלים המטמאים ומבדים את כמיהתם לקדושה,
יימנעו מלשון הרע ורכילות, יעשו צדקה וחסד
ויתמסרו ללימוד התורה – כל זאת כדי להפוך אותם
לעם קדוש. כדי להבטיח שהם יישארו עם קדוש,
הענקתי להם ארץ שבה יוכלו לשגשג ולהתמסר אלי
ללא השפעת אומות העולם.
עם ישראל גילם את תקוותי עבור האנושות.
בראתי את העולם כדי שהאנושות תתגבר על הרועו
ובבוא הזמן המתאים תקבל אותי כאדון כל. עם
ישראל הוא האמור להיות הכל להשגת מטרה זו
אמור היה להיות עם שלי – אתם.
היות שלעם ישראל יש חשיבות מכרעת להגשמת
תוכניותי לעולם, גוננתי עליהם והצלתי אותם לאורך
כל הדורות מאומות העולם שביקשו לכלותם.
אבל אתם ניסיתם לסכל את תוכניותי. החלטתם
להשתמש בארצי הקדושה כדי להפוך את עם ישראל
לעם ככל הגויים. רציתם שהיהודים יהיו כמותם,
יחיו למען מילוי תשוקותיהם ויהפכו את העושר
וההצלחה הצבאית לפסגת הישגיהם ושיא תפארתם.
רציתם שה יהודים ישכחו שהם נועדו להיות גוי קדוש.
שוב ושוב ניסיתי להזהירכם מפני רוע דרכיכם.
שלחתי לכם את מלחמת יום הכיפורים, את הטילים
של סדאם חוסיין, את האינתיפאדה, את שיגורי
הטילים מעזה ועוד מסרים שונים כדי שתעוררו
שאינכם יכולים להשאיר אותי בחוץ. אבל אף אחת
מהאזהרות הללו לא הועילה.
דאגתי הלכה וגברה בעיקר לאחרונה, כשהפגנתם
נגדי במשך שלושה חודשים: כשקצינים הכריזו
על התפטרותם, כשפרופסורים חתמו על עצומות,
כשבעלי ההון מביניכם תרמו מיליונים לפרסומות
ולמפגינים שיחסמו את הרחובות. אני יודע, ההפגנות
היו לכאורה נגד הרפורמה המשפטית, לשמור על
זכותו של בית המשפט העליון לעקוף את הכנסת.
אבל אני גם יודע שעבור רבים ההפגנות היו מכוונות
נגד התורה שלי, כדי להבטיח שבית המשפט העליון
יחסום כל חדירה של דת לחבר ה הישראלית.
הייתי מודאג במיוחד ביום הכיפורים האחרון,
השנה. כשבתי כנסת רבים בתל אביב התרוקנו והקהל
נהר לכיכר דיזנגוף לקראת תפילת הנעילה, שבה כל
מי שמזדהה כיהודי מתעורר להתקרב אלי. אנשים
הפריעו לתפילות בחבטות, בדחיפות ובהפרחת
סיסמאות. המטריד ביותר הוא, שלאחר מכן לא היתה
מחאה מספקת לחילול הקודש הנורא הזה.
התחלתי לחשוש שמא עמי יאבד לי לנצח.
לכן החלטתי לעורר אתכם בסטירת לחי אדירה.
רציתי שתבינו שעד כה הצלחתם במלחמותיכם
ובבניית הארץ, לא בגלל פיקחותכם או עוצמת
צבאכם, אלא מפני שאני הוא שהגנתי עליכם ואני הוא
שברכתי אתכם בהצלחה. רציתי שתבינו, שכאשר
הסרתי לרגע את תמיכתי בכם, חכמתכם נגוז הכליל
וצבאכם התגלה כחסר אונים.
היתה זו מכה של אהבה, שהונחתה ביום שמיני
עצרת, שנקבע במיוחד כדי לחגוג יחד אתכם כעם
שלי. אתם בניי שאני אוהב ללא גבול, אבל הייתי צריך
להטיל עליכם את המכה הזו כדי לגרום לכם להכיר
בכך שתעיתם בדרך. מכיוון שאני אוהב אתכם, לא
אניח לכם להיות ככל הגויים בית ישראל. ללא היהודים
שהם עם שמהותו היא לעבוד את ה', לעולם לא תגיע
האנושות אל התכלית שעבורה נבראה.
כדי לוודא שהבנתם את המסר, חסתי על אותם
יהודים שנשארו נאמנים לי. אני יודע היטב שיש להם
חסרונות רבים, אבל הם היחידים שנשארו נאמנים
להגדרה של היהודים כעם ה', כעם שקיבל את התורה.
בישיבה שבמושב הדרומי תפרח התאספו כאלף איש
לחגוג את שמחת תורה. הם רקד ועם ספרי התורה
לאורך כל היום מבלי שידעו כלל על התקרבות האויב
הרצחני. והנה, למרות תוכניותיהם הזדוניות, לא נכנסו
הפורעים למושב. את הקיבוצים שומרי שבת שנמצאו
היישר בנתיב הרוצחים, עקפו, ואיזור בית הכנסת
באופקים נותר ללא פגע, בעוד שבשאר העיר התחולל
רצח והרס.
יכולתי להכות בכם מכה אכזרית ומקיפה בקלות
בכך שחמאס יתאם את המתקפה שלו עם פלישה של
חיזבאללה בצפון או עם התקוממות בשטחים. הצבא
שלכם לא היה מסוגל להתמודד עם זה - אפילו ארבע
שעות לאחר מכן. אבל לא רציתי להשמיד אתכם, אלא
רק לעורר אתכם.
באופן דומה, כעבור שישה חודשים, כאשר איראן
תשגר מאות טילים וכטב"מים כדי לחסל אתכם, לא
אניח לפגוע בשערה מרא שיכם, וכל הטילים יושמדו.
אתם העם האהוב שלי.
אני אוהב אתכם ודואג לכם כפי שאב דואג לבנו.
אבל אב אינו יכול להרשות לבנו לשקוע בהוללות
ובשחיתות. הוא מחויב לעזור לו להיחלץ מדרכי
ההרס העצמי שלו. אתם הבנים שלי שאין כדוגמתכם
בעולם, בישנים רחמנים וגומלי חסדים. הגיעה העת
להזכיר לכם שאינכם יכולים לשנות את העם שלי
ולהפכו להיות ככל הגויים.
עד אשר תיטיבו את דרכיכם ותתחילו להגדיר את
עצמכם כיהודים בהגדרתם האמיתית, יהיה עליכם
להילחם על הישרדותכם. המלחמה עם חמאס
לעולם לא תסתיים. אין אתם יכולים להביס את אלה
שאינם מייחסים כל ערך לחיים, שאינם רוצים לחיות
בשלום, ושרצונם היחיד הוא למחות אתכם מעל פני
האדמה. גם אם תגרשו אותם מעזה, הם יתקפו אתכם
ממקומות אחרים.
אומות העולם לא יבואו לעזרתכם. הם רוצים עולם
נקי מיהודים. יהודים גורמים להם להרגיש אשמה
על אורחות חייהם הכוחניים והתאוותנים. הם בושים
לומר זאת בגלוי, ולכן מסווים את שנאתם בהצהרות
אצילות של הומניטריות, ומאידך מעודדים את חמאס
להביס אתכם.
עליכם להבין שהם אינם האויב. האויב הוא אתם
עצמכם והניסיון שלכם למחוק את העם היהודי על
ידי נטישת התורה והטמעתה בתרבות אומות העולם.
ברגע שתבינו זאת ותחזרו לתורתי, ישובו אויביכם
למאורותיהם ובארצי ישרור שלום.
אני בוטח בכם שתתעשתו. אתם הרי בניהם של
אהוביי אברהם, יצחק ויעקב. אבותיכם עמדו מולי
למרגלות הר סיני והכריזו "נעשה ונשמע". נביאי שקר
הוליכו אתכם שולל בהבטחותיהם הכוזבות לביטחון
ולקץ האנטישמיות אם רק תפסיקו לקיים את התורה
ותהפכו להיות עם ככל העמים. הגיע הזמן לדחות את
נבואותיהם השקריות ולשוב אלי.
לא יכול להיות אחרת; כי אתם בני עמי אתם.
הגר"א פלדמן שליט"א
