ירושלמי שביעית ט':א':י"ג
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי עֲבַד טְמִיר בִּמְעַרְתָּא תְּלַת עָשָׂר שְׁנִין בִּמְעָרַת חָרוּבִין. (דתרומה) עַד שֶׁהֶעֱלָה גוּפוֹ חֲלוּדָה לְסוֹף תְּלַת עָשָׂר שְׁנִין. אֲמַר לֵינָה נְפַק חָמִי מַה קָלָא עָלְמָא נְפַק וְיָתִיב לֵיהּ עַל פּוּמָא דִמְעַרְתָּא חָמָא חַד צַייָד צְייַד צִיפּוֹרִין פְּרַס מְצוּדָתֵיהּ שְׁמַע בְּרַת קָלָא אָמְרָה דִימִוס וְאִישְׁתֵּיזְבַת. אֲמַר צִיפּוֹר מִבַּלְעֲדֵי שְׁמַיָּא לָא יִבְדָּא. וְכָל שֶׁכֵּן בַּר נַשָּׁא. כַּד חָמָא דְשַׁדְּכָן מִילַּייָא אֲמַר נִיחוֹת נִיחֲמוּ בַּהָדֵין דֵימוֹסִין דְּטִיבֵּרִיָא אֲמַר צְרִיכִין אֲנָן לַעֲשׂוֹת תַּקָּנָה כְּמוֹ שֶׁעָשׂוֹ אֲבוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר. שֶׁהָיוֹ עוֹשִׂין אִיטְלֵיסִין וּמוֹכְרִין בַּשּׁוּק. אֵמַר נִידְכֵי טִיבֵּרִיָּא וַהֲוָה נְסַב תּוּרְמוֹסִין וּמְקַצֵּץ וּמְקַלֵּיק וְכָל הֵן דַּהֲוָה מִיתָא הֲוָה טַייֵף וּסְלַק לֵיהּ מִן לְעֵיל. חָמְתֵיהּ חַד כּוּתִי אֲמַר לֵינָה אֲזַל מַפְלֵי בְהוֹן סַבָּא דְיוּדָאֵי נְסַב חַד מִית אֲזַל וְאַטְמְרֵיהּ הֵן דְּדָכִי. אֲתָא לְגַבֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אֲמַר לֵיהּ לָא דְכִית אֲתַר פַּלָּן. אִיתָא וַאֲנָא מַפִּיק לָךְ מִתַּמָּן. צִפָּה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי בְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שֶׁנְּתָנוֹ שָׁם. וְאָמַר גּוֹזֵר אֲנִי עַל הָעֶלְיוֹנִים שֶׁיֵּרְדוּ וְעַל הַתַּחְתוֹנִים שֶׁיַּעֲלוּ וְכֵן הֲוָת לֵיהּ. מִי עֲבַר קוֹמֵי מוּגְדָּלָא שְׁמַע קָלֵיהּ דְּסַפְרָא אֲמַר הָא בַּר יוֹחַי מַדְכֵּי טִיבֵּרִיָּא. אֲמַר לֵיהּ יָבוֹא עָלַי אִם לֹא שָׁמַעתִּי שֶׁטִּיבֵּרִיָּא עֲתִידָה לִיטָּהֵר. אֲפִילוּ כֵן לָא הֵימְנִין הָיִיתָ מִיַּד נַעֲשֶׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת.
Rebbi Shimon bar Yochai was hidden in a cave for thirteen years, in a carob cave, until his body was covered with rust. At the end of thirteen years he said, should I not go out and see what voice is in the world? He went and sat at the entrance to the cave. He saw a catcher out to catch birds spreading out his net. He heard a heavenly voice saying “acquitted”, and [the bird] was saved. He said, no bird will be adjudicated without Heaven, so much less a human. When he saw that words of intercession were given, he said, let us go down and warm ourselves in the public baths of Tiberias. He said, we need to do something like our forefathers (Gen. 33:18): “He graced the entrance to the city,” they were putting up duty free shops and selling at wholesale prices. He said, let us purify Tiberias. He took lupines, cut them up and threw them down in irregular fashion. Where there was a corpse it was floating and came to the surface. A Samaritan saw him and said, should I not make fun of this old Jew? He took a corpse, went, and buried it at a purified place. He came to Rebbi Shimon bar Yochai and said to him, did you not purify place X? Come, and I shall take out [a corpse] from there! Rebbi Shimon bar Yochai saw by the Holy Spirit that he had put it there. He said, I decree that the upper ones shall go down and the lower ones come up. So it happened to him. When he passed by Magdala, he heard the voice of the scribe who said, so bar Yochai purifies Tiberias? He said, it should come upon me if I did not hear that Tiberias once will be purified. Even so, you did not believe me! Immediately he turned into a bone heap.
