מכתב שראיתי:
לכבוד כבוד מורנו הרב הגאון הרב --- ---- שליט"א, ראש ישיבת ----,
שלום וברכה וכל טוב סלה ורב שלומות ואור.
אני פונה אל כתר"ה מתוך הערכה גדולה לפועלו בהרבצת תורה ובחינוך דורות של תלמידים לאהבת התורה, העם והארץ.
שמעתי את דברי הרב בשיעור באינטרנט בשבח קדושת הצבא, וברצוני להציב בפני הרב תהיות המלוות אותי ואת רבים אחרים. אין ספק, וחשוב לי להדגיש זאת בראשית דבריי, כי הצבא הוא כורח קיומי וביטחוני ראשון במעלה. אנו מלאי הערכה עצומה למסירות הנפש של החיילים, המחרפים את נפשם יומם וליל למען הגנת ישראל מיד חיות הטרף הועמדים עלינו לכלותנו [שנים משלשת בני שרתו בצה"ל והשלישי קיבל פטור עקב בעיות נפשיות]. זוהי מצווה רבת מעלה של עזרת ישראל מיד צר, וזכותם של הלוחמים גדולה עד מאוד.
אולם, כשאני שומע את הביטוי "צבא קדוש", אני מתקשה להלום זאת עם המציאות הרוחנית המורכבת בשטח. חז"ל והמפרשים (כמו רש"י בתחילת פרשת קדושים) לימדונו כי "קדושים תהיו – הוו פרושים מן העריות". קדושה ביהדות היא בראש ובראשונה יצירת גדר ומרחק מדברים שבערבה.
והנה, המציאות הצבאית כיום רחוקה מכך מאוד:
עירוב המינים: קיימת מגמה גוברת של שירות משותף, הכולל שמירות ארוכות בנים ובנות יחד, עבודה צמודה בחללים סגורים, ולעיתים אף מגורים במתחמים סמוכים מאוד. כיצד ניתן להגדיר מקום שבו גדרי הצניעות הבסיסיים ביותר נפרצים כ"מקום קדוש"?
הכפיפות להלכה: ההחלטות המערכתיות בצה"ל – החל מפקודת השירות המשותף ועד סדרי היום – אינן נגזרות מהשולחן ערוך. במקרים רבים, ערכי הליברליזם והשוויון המערביים מקבלים קדימות על פני פסיקת ההלכה הברורה.
השפעה רוחנית: כל אחד מאיתנו מכיר בחורים טובים ויראי שמיים שנכנסו לצבא ורוחם נחלשה, עד כדי עזיבת הדת רחמנא ליצלן. הסביבה בצבא, המורכבת מחיילים חילוניים רבים ואף מחיילים שאינם יהודים, יוצרת כור היתוך שבו הקודש נשחק אל מול החול והחולין.
האווירה הכללית: צבא, מעצם טבעו, הוא מקום של כוח, שפה לא נקייה ולעיתים אף גסות רוח – דברים ההופכים את השמירה על עדינות הנפש והקדושה למשימה כמעט בלתי אפשרית.
לפיכך, ברצוני לשאול את כבוד הרב: האם המושג "קדוש" אינו מטעה? האם לא נכון יותר לומר שמדובר במוסד הכרחי וחשוב מאוד שנעשית בו מצווה גדולה, אך מצד שני הוא רווי בסכנות רוחניות ובפרצות חמורות? האם האדרת הצבא כ"קדוש" לא גורמת לעצימת עיניים אל מול הבעיות הקשות שחיילים דתיים מתמודדים איתן יום-יום?
אשמח מאוד לשמוע את דעת התורה של הרב בנושא, כדי ליישב את הסתירה שבין קידוש הצבא לבין המציאות הרוחנית המדאיגה.
בכבוד רב ובהערכה גדולה,
הק' המצפה להרמת קרן התורה ולגילוי כבוד ה' בעולם
