שש משמעויות.
משמעות א: פנים פיזיות
1 "פנים" הוא מונח רב־משמעי, שרב־משמעיותו היא לרוב על דרך ההשאלה.
א) זהו שם הפנים של כל חי: "וְנֶהֶפְכוּ כָל פָּנִים לְיֵרָקוֹן" (ירמיהו ל,ו), "מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים" (בראשית מ,ז). וזה נפוץ.
משמעות ב: כעס
2 ב) הוא שמו של הכעס: "וּפָנֶיהָ לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד" (שמואל־א א,יח). במשמעות הזו משתמשים בו רבות במובן של כעס ה' ורוגזו: "פְּנֵי ה' חִלְּקָם" (איכה ד,טז). "פְּנֵי ה' בְּעֹשֵׂי רָע" (תהילים לד,יז), "פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ"(שמות לג,יד), "וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ" (ויקרא כ,ה). וזה נפוץ.
משמעות ג: נוכחות
3 ג) הוא גם שמם של נוכחות האדם ומקום הימצאו: "עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל (=שכן)" (בראשית כה,יח), "וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד" (ויקרא י,ג), כלומר בנוכחותם. "אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרְכֶךָּ" (איוב א,יא) – בנוכחותך ובמציאותך.
4 לפי משמעות זו נאמר: "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים" (שמות לג,יא), כלומר נוכחות בנוכחות, בלי תיווך, כמו שנאמר: "לְכָה נִתְרָאֶה פָנִים" (מלכים־ב יד,ח), וכמו שנאמר: "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם" (דברים ה,ד). וביאר במקום אחר ואמר: "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל" (שם ד,יב), וכינה דבר זה "פָּנִים בְּפָנִים". כיוצא בזה דבריו "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים" הם כינוי לדיבורו בצורת הפנייה הישירה: "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז,פט). התבאר לך אם כן ששמיעת הקול בלי תיווך מלאך מכונה "פנים בפנים".
5 במשמעות זו (נאמר) "וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" (שמות לג,יז,כג): אמיתת מציאותי כפי שהיא אינה ניתנת להשגה.
משמעות ד: מקום
6 ד) "פנים" הוא גם ציון מקום, שנאמר עליו בערבית "אַמַאמַךּ" (=מולך) או "בַּיְן יַדַיְךּ" (=לפניך). פעמים רבות הוא משמש במשמעות זו לגבי ה' יתעלה: "לפני ה'". במשמעות זו גם "ופני לא יראו" לפי פירוש אנקלוס. הוא אמר: "וְדִקְדָּמַי לָא יִתַּחְזוֹן" (=ו[מה] שלפניי לא ייראה), כשהכוונה לכך שיש גם ברואים נכבדים שהאדם אינו יכול להשיג אותם כפי שהם, והם השכלים הנבדלים. הם יוחסו לה' כאילו הם "מולו" ו"לפניו" תמיד בשל עוצם ההשגחה התמידית עליהם. ואילו הדבר שניתן להשיג באמת לפיו, כלומר לפי אנקלוס, הם הדברים שמתחת להם במדרגת המציאות, כלומר בעלי החומר והצורה, ועליהם אמר "וְתֶחְזֵי יָת דְּבָתְרַאי", כלומר "את הנמצאות שאני כאילו פונה מהם ומפנה להם עורף" על דרך המשל, בשל ריחוקם ממציאותו יתעלה. ועוד תשמע את פירושי באשר למה שביקש משה רבינו עליו השלום (א,נד).
משמעות ה: תיאור זמן
7 ה) פנים הוא גם ציון זמן, במשמעות של "לפני" או "קדום": "לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל" (שמואל־א ט,ט; רות ד,ז), "לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ" (תהילים קב,כו).
משמעות ו: השגחה
8 ו) פנים הוא גם שם החסות וההשגחה: "לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל" (ויקרא יט,טו), "וּנְשׂוּא פָנִים" (ישעיהו ג,ג ועוד), "אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים" (דברים י,יז). וזה נפוץ. לפי משמעות זו נאמר גם "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר ו,כו), והכוונה להתלוות השגחתו עלינו.