I was just at the website of two childhood friends who are in the real estate business. It was quite impressive. They own about 30,000 units equaling about 7.3 BILLION dollars. The website proclaims that they are always interested in new properties and investments.
So I'm like - Is it that you can't afford to fill your plate with food?? Why isn't 7.3 billion enough?? Why more? Work less and you will have more time to learn!!:-):-) Both of my friends are Bnei Torah who enjoy learning.
Then it dawned on me - Not everybody works JUST in order to be able to eat and have adequate shelter. According to the media [not that you can believe anything you read - and not that it is anybody's business...], Jared and Yael Kushner have about 700 million dollars yet they both work VERY hard. Can't they retire and enjoy life?? He can sit and shteig in the Beis and she can go to shiurim, play tennis, have relaxing lunches with friends, bake challah, spend lots of quality time with her kinderlach etc. etc.
All I can say is that I pray that all of these people with limitless overflows of money have the wisdom to do good things with it. There are a LOT of hungry people out there. A lot of people whose homes are being foreclosed by the bank, people who can't afford clothing for their growing children etc. etc.
It is a mammoth zchus and responsibility when Hashem gives you money in such abundance.
כתב רבינו הטור: מצות עשה על כל אחד מישראל לתת צדקה מממונו כפי השגת ידו. ומלבד מה שכל הנותן צדקה מקיים מצות עשה, עוד יש יתרון מיוחד בצדקה, שכל מי שאינו נותן צדקה, עובר על איסור לאו שבתורה, שנאמר, (דברים, טו), "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן". ואמרו רבותינו (בבא בתרא, יב.), כל המעלים עיניו מן הצדקה, כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר (בדברים, טו) לענין מצות הצדקה "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל", וכן לענין עבודה זרה נאמר (שם, יג), "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל", מה להלן עבודה זרה, אף כאן עבודה זרה.
וכל הזהיר במצות הצדקה, הרי היא מעידה עליו כי הוא זרע ברך ה', שנאמר (בראשית, יח), "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בזכות הצדקה, שנאמר (ישעיה, נד) "בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי", ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה, שנאמר (שם, א) "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
ולעולם אין אדם נעשה עני מחמת מצוות הצדקה, ואין שום דבר רע מתגלגל מחמת מצוות הצדקה, שנאמר, (ישעיה, לב) "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם". וכל המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים, ועל כל אדם לתת את דעתו, שכשם שהוא מבקש מהשם יתברך שישמע את שוועתו, כמו כן צריך הוא שישמע את העניים. ועוד, שהשם יתברך הוא שומע צעקת עניים, ועל אותם שיכולים לסייע בידם מוטל להזהר לתת להם צדקה, שהרי אם יצעקו אלו העניים לה' על מצוקתם, ישמע את תפילתם ויפרע מאלו שלא סייעו להם. ואל לאדם לומר איך אתן מממוני לאחרים? כי עליו לדעת, שאין הממון שלו, אלא של המפקיד, שהוא ה' יתברך, ועליו מוטל לתת את הממון לפי רצונו של המפקיד, כלומר, לתת צדקה לעניים.
וכן אמרו רבותינו במסכת בבא בתרא (יא.), מעשה במונבז המלך, שהיה בנה של הלני המלכה, שהתגיירה וסייעה רבות ליהודי ארץ ישראל. ובנה מונבז היה צדיק אף הוא. ומעשה היה, שהגיעו ימי רעב בשנת בצורת, ובזבז מונבז את אוצרותיו עבור אחיו היהודים. ובאו אליו אחיו ובית אביו, ואמרו לו, אבותיך גנזו וחסכו והגדילו את אוצרות המלוכה יותר מעל ומעבר למה שכבר היה בידם מאבותיהם, ואילו אתה קם בפזיזות ומבזבז כך את כל האוצרות? אמר להם מונבז, אבותי גנזו למטה, בעולם הזה, ואילו אני גונז למעלה, לעולם הבא! אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו! אבותי גנזו דבר שאינו עושה פירות, ואילו אני גנזתי דבר שעושה פירות! אבותי גנזו אוצרות של ממון, ואילו אני גנזתי אוצרות של נפשות! אבותי גנזו לאחרים, ואילו אני גנזתי לעצמי! אבותי גנזו לעולם הזה, ואני גנזתי לעולם הבא! שנאמר (ישעיה, נח): "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ".
כמה מרגשים הם דברי המלך החכם, שאבותיו אמנם גנזו ושמרו אוצרות רבים, אך נותרו בלא כלום. ואילו הוא, שסייע לאחרים, נזכר בדברי רבותינו, ומעשיו עומדים לו עד היום הזה לחיי העולם הבא.
