בשמואל א פרק כה דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה בשלום נבל: "וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם" (פסוק ו). משמעות המילים "כֹּה לֶחָי" אינה פשוטה, ויש כמה דרכים להבינן.
המילה לֶחָי מובנת בדרך כלל כצירוף של מילית היחס ל־ אל המילה חַי. על פי הסבר זה מאחר שהטעם במילה הוא הטעם המפסיק אתנחתא, השתנה הפתח לקמץ – חָי, והסגול בלמ"ד שלפני החי"ת בקמץ מלמד שהמילה חי מיודעת (לְ+הֶחָי> לֶחָי).
ההסבר הדקדוקי יפה הוא, אך עדיין נותרת שאלת המשמעות של כֹּה לֶחָי.
למילה כֹּה כמה מובנים במקרא. ברוב המקראות פירושה 'כך', כגון "כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ג, יד), "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כג); בכמה מקומות פירושה 'פֹּה', כמו "וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה" (בראשית כב, ה); ולעיתים מתגוונת משמעות המקום למשמעות של זמן: "עַד כֹּה" פירושו 'עד עתה', כגון "וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה" (שמות ז, טז).
פרשנים ראו במילים כֹּה לֶחָי דברי ברכה, מעין 'כך לחיים', כלומר 'כך יהיה לך כל ימי חייך'.
הצעה אחרת קשרה בין המילים כֹּה לֶחָי לצירוף כָּעֵת חַיָּה (בראשית יח, י, יד; מלכים ב ד טו, טז), ולפי הבנה דומה של המילה חַיָּה פירשו כאן 'כך בשנה הבאה', 'כן תזכה לשנה הבאה'.
עם זאת יש לשים לב שלפי טעמי המקרא המילה כֹּה מצטרפת אל וַאֲמַרְתֶּם שלפניה ולא אל לֶחָי שאחריה, העומדת לבדה. אם כן לפי בעלי המסורה את שלוש המילים הראשונות בפסוק משמואל יש לקרוא כך: "וַאֲמַרְתֶּם כֹּה (= אִמרו כך): לֶחָי'.
לפי הצעה אחרת המילה לֶחָי אינה קשורה כלל למילה חי, אלא היא גלגול של המילה לְאֶחָי (= 'לאחים שלי') בנשילת האל"ף – כפי שקרה במקרים אחרים בתנ"ך, כגון תוֹמִם (= תאומים; בראשית כה, כד), שֵׁלָתֵךְ (= שאלתך; שמואל א א, יז). הבנה זו עולה כבר מן התרגום של המילה לֶחָי בוולגטה (התרגום ללטינית), הגורס כאן et dicetis sic fratribus meis, דהיינו 'ואמרתם כך לאחיי'.
כיום הביטוי 'כה לחי' מוכר לרבים מן הפיוט 'ואמרתם כה לחי' מאת החכם המקובל יוסף חיים מבגדאד (בן איש חי) בן המאה התשע עשרה. הפיוט, המשבח את דמותו של התנא הנודע רבי שמעון בן יוחאי, פותח במילים "וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי / רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי".
[האקדמיה ללשון עברית]
