We often hear the term used in relation to a heretic "כופר בעיקר" - denying the source-root-foundation.
This is because Hashem is the root and source of all existence.
The Maharal talks about this in numerous places:
כי הוא יתברך עיקר הכל, כמו שאמרו זכרונם לברכה כופר בעיקר בעבור שממנו הכל כמו שמן העיקר נמצא הכל, וכמו שהעיקר הוא מפרנס הכל כך הש"י מפרנס את הנמצאים כלם. [גבורות ה' פ"כ]
לשונו בנצח ישראל פי"ב: "כמו שיש דביקות לאילן בעיקר שלו כך יש דביקות לישראל בעיקר הכל הוא השם יתברך".
ובדר"ח פ"ו מ"ח כתב "כי לא יבא החיים לנמצאים רק מצד הדביקות שיש לנמצאים בו יתברך ועל ידי חטא נכרת מן הדביקות הזה ולפיכך אצל הדביקות נזכר חיים, שנאמר [דברים ד' ד'] 'ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום' אלקים חיים. וזה מפני שהדביקות גורם החיים כי הוא יתברך נקרא עיקר, כמו שאמרו שהוא כופר בעיקר. וידוע כי האילן והענפים כאשר דביקים בעיקר יש להם חיים מן העיקר ואם נבדל הגוף מן העיקר מיד אין לו חיים".
ובבאר הגולה באר החמישי: דע כי העולם הזה דומה אל אילן אחד שנמשך מן העיקר עד סוף האילן ויש לו ענפים הרבה נמשכים זה אחר זה וכן הוא העולם שנמשך מן הסבה הראשונה והוא העיקר וזהו אמרם 'כופר בעיקר' ומשתלשלים חלקיו זה אחר זה עד סוף השתלשלות חלקי המציאות.
וכן הוא בח"א לסנהדרין קג ג רמ"א כתב: הוא יתברך העיקר אשר הכל עומד בו כמו שכל אילן עומד בעיקר שלו כי הוא יתברך העיקר שקולט הכל.
But why do we say "כופר בעיקר" and not "מאמין בעיקר"?
