נראה להעיר הערה גדולה בדין הברכה על קריאת ההלל בחנוכה האם הברכה פוטרת הלל שלם
ושאר ימים שגומרים בהם את ההלל, דהנה דנו פוסקי זמנינו אם מי
שטעה וקרא חצי הלל בחנוכה וחוזר וקורא בברכה צריך לברך שנית,
ויבואר להלן שורש פלוגתתם, ומסקנת הדברים היא דעליו לברך
שנית כי הברכה הראשונה היא ברכה לבטלה כיון שלא קיים את
המצוה כדין. אולם נידון זה הוא רק אם נזכר לאחר סיום ההלל שכבר
הסיח דעתו מאמירת ההלל, ולכן עליו לברך שנית, אבל אם נזכר
באמצע קריאת ההלל, הסכימו פוסקי זמנינו דאינו חוזר ומברך, כי הברכה הראשונה פוטרת את כל ההלל.
ויש להעיר בזה, דהתינח אם ידע בשעת הברכה שעליו לקרא הלל
שלם, אלא שאח"כ שכח ודילג את הפרקים 'לא לנו' ו'אהבתי' מחמת
שיגרא דלישנא, נמצא שבירך מתחלה על הלל שלם והברכה תחול
על כל ההלל, אבל אם הטעות היתה כבר בשעת הברכה ובירך ע"ד
לקרא חצי הלל, איך תפטור ברכתו הלל שלם, והרי לא בירך על
הפרקים 'לא לנו' ו'אהבתי', ומאי שנא מעולה לתורה המברך ע"ד
לקרא פרשה אחת ונתברר שצריך לקרא פרשה אחרת דנקטינן להלכה
דחוזר ומברך )שו"ע סי' ק"מ ס"ג(, ודין זה נלמד מברכת הנהנין, דהמברך
ע"ד לאכול פרי אחד ולאחר הברכה נפל הפרי ונאבד ובא לאכול פרי
אחר עליו לברך שנית, כי בירך ע"ד הפרי הראשון ולא ע"ד הפרי השני,
וה"נ בניד"ד הרי בירך שלא ע"ד קריאת הפרקים 'לא לנו' ו'אהבתי',
ואף שדעתו היתה לקרא את שאר הפרקים, מאיזה טעם יועיל לגבי
הפרקים שלא היתה דעתו לקרא ולברך עליהם , וצ"ע.
ברכה שנאמרה ע"ד מעשה מצוה פסול אינה יכולה לחול על מעשה מצוה כשר
עוד יש לעורר בזה, דאף את"ל דכיון שהברכה חלה על הפרקים
האחרים הרי זה מועיל גם לפרקים שלא היתה דעתו עליהם, יש לדון
בזה מטעם אחר שהברכה לא תחול כלל על מצות קריאת הלל שלם,
דכיון שאין יוצאים יד"ח בקריאת חצי הלל, ]ודעת המשנ"ב דברכתו
לבטלה כמו שיבואר להלן[ , נמצא שבירך ע"ד מעשה מצוה פסול, ומצינו
במשנ"ב )סי' תרנ"א סקנ"ו( דמי שבירך על ד' מינים ע"ד ליטלן כשהם
הפוכים חוזר ומברך , וכן מי שבירך על ישיבת סוכה ע"ד לישב בסוכה
פסולה חוזר ומברך כמבואר במשנ"ב )סוס"י תרל"ט( , ולכאורה מבואר
בזה דהמברך על מעשה מצוה פסול אין הברכה יכולה לחול על מעשה
מצוה כשר, וא"כ ה"ה בניד"ד כיון שבירך ע"ד מעשה מצוה פסול אין
הברכה יכולה לחול על מעשה מצוה כשר.
אך במק"א הארכנו להוכיח מכמה דוכתי דלאו כללא הוא דהמברך על
מעשה מצוה פסול אין הברכה יכולה לחול על מעשה מצוה כשר,
שהרי המברך ע"ד לקרא את המגילה למפרע אינו חוזר ומברך )עי'
היטב בביה"ל סי' תר"צ ס"ו דרק אם הפסיק בדיבור חוזר ומברך( וכן המברך
על ספירת העומר ע"ד לספור יום אחר אינו חוזר ומברך )לפי הכרעת
השעה"צ סי' תפ"ט סקמ"א( וכיו"ב, ולכן ביארנו דמש"כ המשנ"ב דהמברך
ע"ד לישב בסוכה פסולה חוזר ומברך, היינו משום דאיירי שם בסוכה
שלא נפתח הגג מעליה, וכה"ג י"ל דסוכה מכוסה אין עליה שֵם סוכה
כלל ואין כאן חפצא דמצוה כלל, דכל השם סוכה נקרא ע"ש הסכך,
ולכן המברך ע"ד לישב במקום שאינו סוכה ברכתו לבטלה, אמנם
דברי המשנ"ב לגבי ד' מינים הפוכים צ"ע, ואכמ"ל.
וז"ל האדר"ת )נדפס בקובץ משלחן מלכים ה' עמ' ע"ד( בשם אחיו התאום
אב"ד ראגאלי זצ"ל ; 'מספקא לי במי שברך על הסוכה כשגגותיה
סגורות ולא ידע מזה אם צריך לברך שנית, ונראה לכאורה לדמות ד"ז
להא דקיי"ל בא"ח סי' רע"א בלקח כוס של יין ונמצא של שכר דאם
יש על השלחן יין אחד אין צריך לברך וא"כ ה"נ הרי לפניו אותה סוכה
וא"צ לברך מחדש, אך נראה דלא דמי לשם , דהתם הרי היו לפניו
אותו יין שרצה לשתותו, אבל בנידו"ד הסוכה כשסגורה אינה סוכה
כלל ואם כן פנים חדשות באו לכאן, ודומה יותר להא דקיי"ל בבירך
על התורה כסבור שפרשה זו צריך לקרות והראוהו אח"כ כראוי דצריך
לברך מחדש, ואף דהרי היו לפניו שתיהם, מ"מ כיון שלא כיון לקרות
פרשה זו צריך לברך מחדש, וא"כ ה"נ בנידון דידן י"ל דנהי דאותו
מקום הוא כבראשונה מ"מ הוא פנים חדשות ומציווי התורה שמקודם
אינו כלום ועתה היא המצוה, ובכהאי גוונא הו"ל כאחרים וצריך לברך
וכו' עכ"ד כבוד אחי האברך הרב מ' צב"י תאומים שליט"א' עכ"ל.
י סו ד הגרי"ז דחצי הלל לאו הלל הוא
מעתה יש לדון לגבי חצי הלל אם דומה לסוכה מכוסה או לקריאת
המגילה למפרע, דהנה כתב בחידושי הגרי"ז )הלכות חנוכה ד"ה והנה
בר"י( דחצי הלל לאו הלל הוא, ובשו"ת זרע אמת )סי' ס"ו( והגהות
חכמת שלמה )סי' תכ"ב( חידשו דחצי הלל אינו בכלל הא דאמרו בגמ'
)פסחים קיח:( כל האומר הלל בכל יום הרי זה כמחרף ומגדף, והיינו
משום דחצי הלל לאו הלל הוא, ]ומטעם זה גופא מדלגים בר"ח, דכיון דאין
חיוב הלל מדינא א"א לומר הלל שלם משום דהוי כמחרף ומגדף[ , ולפ"ז י"ל
דדינו כסוכה מכוסה דלא בירך על מעשה המצוה כלל, והרי זה כמברך
על פרשה אחרת לגמרי.
אך יש לדחות, דמש"כ הגרי"ז דחצי הלל לאו הלל הוא, היינו לענין
שאין בזה קיום מצוה כלל, וכמו שהעלה הגרי"ז שם מדברי התוספתא
)מנחות פ"ו( דפרקי ההלל מעכבין זא"ז, והיינו דאין קיום מצוה בקריאת
חצי הלל, אך מ"מ לא הוי כמו סוכה מכוסה, אלא הוי כמו חצי שיעור,
שעשה חצי מהמצוה ולא את כולה, וצ"ע.
הר"א זנגר
