The ultimate goal of life is NOT to be ethical but to be HOLY. There is a certain weakness in ethics. Sometimes,for example, it causes people to have compassion on people on whom we shouldn't have compassion. Leftists who worry about "Palestinian rights" are very ethical people but they are also helping destroy the Jewish people because the people to whom they want to give rights openly call for our destruction.
To be holy is a different story. Holiness doesn't have that weakness. To be holy is to be G-dly because He is the Holiest. His name is holy - "הקדוש ברוך הוא". To be holy is to love yourself passionately not because of any egotistical reasons but because you are a reflection of the Divine and THAT is what you love. That is why to be holy is to love everyone because everyone is a reflection of the Divine. The holier we are , the more light we bring into the world.
המגמה האחרונה בחיים היא הקדושה. הקדושה היא חטיבה עליונה, שאין בה כלום מהחולשה שבמוסר. הקדושה איננה נלחמת כלל נגד האהבה העצמית, הטבועה עמוק במעמקי נפש כל חי, אלא שהיא מעמידה את האדם בצורה עליונה כזאת, שכל מה שיותר יהיה אוהב את עצמו, ככה יתפשט הטוב שבו על הכל, על כל הסביבה, על כל העולם, על כל ההויה. אין בתכונה של קיבוץ ציבורי בשום אופן אפשרות לנטיה של החלשת האהבה העצמית, ואיננה בה כי אם הירוס מוסרי, אם יזדמן, ורקבון פנימי האוכל כל. על כן אי אפשר כלל לדרוש שיהיה בעולם עם מוסרי, כי אם עם קדוש, עם שכל מה שיגביר את עצמו, כל מה שירומם את ערכו בפנים ובחוץ, כן ירומם ויגביר את האור והטוב בעולם. ונמצא שהתמצית הטוב שבמוסר כלולה היא כבר בהקדושה, בצורה יותר מפוארה, יפה ומענגת.
[קובץ א' קל"ב]
