לזכות רפואת מרים בת חיה
Can we daven that people do teshuva?
Can we daven that people do teshuva?
Yes!!
But how? הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים??!! Whether we are good Jews is totally in our hands!
But is it really??
Read this teshuva written to the great "Toronto Gaon" Rav Price z"l which is just the tip of the iceberg:
שו"ת משנה הלכות חלק יח סימן פ
תפלה על יראת שמים
ב"ה עש"ק לסדר וזה שער השמים התשל"א בנ"י יצו"א
מע"כ הרב הגאון המפורסם חוב"ט, חובר חיבורים מחוכמים וכו', כג"ת מוה"ר אברהם אהרן פרייס שליט"א, אבד"ק ור"מ טאראנטא בעמח"ס משנת אברהם
אחדשכ"ג. ספרו הגדול משנת אברהם ח"ג קבלתי בתודה רבה, והנני לברכו בברכת התורה ללומדיה, יה"ר שיזכה ללמוד וללמד ולהפיץ תורתו ברבים, ואם יש לו עוד השני חלקים הראשונים, אשמח לקבלם כפי אשר יושת עלי, או שאשלח לו תמורתם ספרי משנה הלכות, כפי רצונו הטוב.
ולהראות כי עיינתי בדבריו היקרים, הנני להציג כאן גרגיר אחד. בספרו הביא קושית המהרש"א (ברכות י' ע"א חי' אגדות ד"ה חטאים), דמה זה שאמרה ברוריא לר' מאיר, שיבקש רחמים על הרשעים דשובבותיה, דיהדרו בתשובה, הלא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות ל"ג ע"ב). וכתב ליישב שם לפי דעתו הגדולה.
ולפענ"ד היה נראה בכמה אנפי. חדא, על פי מאמר הכתוב (קהלת ג יד) 'והאלקים עשה שיראו מלפניו'. ותרגומו, ובעידן דייתי פורענותא בעלמא, ה' הוא דעבד בגין דידחלין בני אנשא מן קדמוהי. ועיין רש"י שם (ד"ה ידעתי), ששבעת ימים נשתנו הלוך חמה בדור המבול, לזרוח במערב ולשקוע במזרח (ראה ב"ר לג ג), כדי 'שיראו מלפניו'. חמה חזרה לאחוריה עשר מעלות בימי חזקיהו, ובימי אחז אביו נתקצר היום ונתרבה הלילה ביום מותו, כדי שלא יהא נספד (מלכים ב' כ י - יא, וברש"י שם), כל זה כדי 'שיראו מלפניו', עכ"ד. והנה כמו כן אנו מתפללין בשמונה עשרה בר"ה ויו"כ, ובכן תן פחדך ד' אלקינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת ויראוך כל המעשים וכו'. ולכאורה נמי תקשה, הא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.
אמנם פשר הדבר, דודאי בידי שמים הוא להטיל יראה על העולם, אלא דידוע דתרי יראה הם (זוהר ח"א י"א ע"ב), יראה עילאה ויראה תתאה, או יראה מחמת אהבה או יראה מחמת יראת העונש. ויראה תתאה דהוא יראת העונש, בודאי בידי שמים הוא, וכמו שאמר החכם (קהלת ג יד) 'והאלקים עשה שיראו מלפניו'. וגם מבואר בכל התורה 'אם שמוע' וגו', 'ואם לא תשמעו וגו' ויסרתי אתכם' (ויקרא כו כז - כח). ובודאי על ידי היסורים יחזרו בתשובה, וכמבואר בחז"ל (סנהדרין צ"ז ע"ב) אעמיד עליכם מלך קשה כהמן, 'ואם לא ביד חזקה אמלוך אליכם ונהיה ככל הגוים היו לא תהיה' (יחזקאל כ לג). ואם כן ודאי הקדוש ברוך הוא יטיל אימה יתירה וביד חזקה, להחזיר את בני ישראל בתשובה. ומה שאמרו דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, היינו יראה עילאה מחמת אהבה, ועל זה אמר הכתוב (דברים י יב) 'מה ה' אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה', והיינו יראה עילאה.
ולפי זה מיושב קושית המהרש"א ז"ל, דיש לומר דכוונת ברוריא היתה שיתפלל עליהם ר' מאיר שיחזרו בתשובה, והיינו שמן השמים יטילו עליהם אימה יתירה ופחד עד שיחזרו בתשובה. ובתפילה באהבה רבה אומרים, והאר עינינו בתורתיך ודבק לבנו במצותיך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך. משמע לכאורה דאפילו על יראה עילאה, דהיינו לאהבה וליראה את שמך, נמי מתפללין לה' ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך. ולכאורה הא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ואולי י"ל דהתפלה הוא רק שהשי"ת יאיר עינינו בתורתו וידבק לבנו במצותיו, וממילא על ידי זה נזכה ליראה. או יאמר בדיוק הלשון ויחד לבבנו לאהבה, ולא קאמר ותן בנו אהבה ויראה, אלא שהשי"ת ייחד לבבנו וממילא אנן נוכל ליראות מלפניו, ואם כן אין מתפללין אלא ליחוד הלב ולא על עצם המעשה. ומה שתירץ המהרש"א דלעצמו שפיר אפשר להתפלל, להנ"ל אין צריך לזה.
והשנית נראה לפענ"ד, לפי מה שאמרו בגמ' (ברכות ל"ב ע"א), אמר רבי חמא ברבי חנינא, אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל, חד דכתיב (מיכה ד ו) 'ואשר הרעותי', וחד דכתיב (ירמיה יח ו) 'הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל', וחד דכתיב (יחזקאל לו כו) 'והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר'. ועיין רש"י שם (ד"ה נתמוטטו), אבל עכשיו יש לנו פתחון פה. והנה תיקנו ז"ל להתפלל וכוף את יצרינו להשתעבד לך, ותצילנו מאדם רע מיצר הרע, ודבקינו ביצר הטוב וכו'. ועל הכל תקשה הא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ומה שתירץ המהרש"א דלעצמו שפיר מתפלל, אכתי תקשה דהני כלהו בלשון רבים נאמרו, דמשמע דמתפלל גם על אחרים עמו.
אמנם נראה, דודאי יראת שמים לאו בידי שמים הוא, אבל בידי שמים הוא להסיר היצר הרע המשטין אותנו. ועל דרך שאמרו (ברכות י"ז ע"א) גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה. ואמרו, ותגער בשטן לבל ישטיננו (תפלה לש"ץ בימים נוראים קודם מוסף). ועיין תוס' (הובא בעין יעקב ע"ז ג' ע"א ד"ה גדול), טעמא דגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, מפני שהמצווה יש לו יצר הרע. וממילא בישראל אי לאו השאור שבעיסה היצר הרע, לא היו חוטאים, וודאי היו חוזרים בתשובה. ולזה ודאי יכול להתפלל להקב"ה שיסיר לו היצר הרע, ועל דרך שאמרו והסר שטן מלפנינו ומאחרינו. וכיון שכן אתי שפיר מה שאמרה ברוריא שיתפלל אהני בריוני דלהדרו בתיובתא, דכיון שיתפלל עליהם ויסיר מהם התאוות והיצר הרע ממילא יחזרו בתשובה, ומיושב שפיר קושית המהרש"א ז"ל.
והשלישית נראה לפענ"ד, על פי מה שכתב החינוך (מצוה ט"ז), כי האדם נפעל לפי פעולותיו אם טוב אם רע, ואפילו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבתו לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצוות ואפילו שלא לשם שמים, מיד ינטה אל הטוב ומתוך שלא לשמה בא לשמה (פסחים דף נ' ע"ב), ובכח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות, ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים, חפץ בתורה ובמצות, אם אולי יעסוק תמיד בדברים של דופי כאילו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומינהו באומנות רעה, באמת אם כל עסקו תמיד כל היום באותו אומנות, ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת לבו להיות רשע גמור. כי ידוע הדבר ואמת, שכל אדם נפעל כפי פעולותיו, לכן אתה ראה גם ראה מה מלאכתיך ועסקיך, כי אחריהם תמשך ואתה לא תמשכם, ע"ש.
והנה ודאי כי 'מה' מצעדי גבר כוננו' (תהלים לז כג), ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה (חולין דף ז' ע"ב), לבד מיראת שמים. אבל בידי שמים הוא, להכריחו להיות בין אנשים צדיקים ולברור לו עסק בין צדיקים ולומדי התורה שומרי המצות, ולהיות פרנסתו עמהם כל היום, וממילא יוכרח גם כן להיות כמוהם. ואם כן יש לומר דהיינו שאמרה ברוריא שיתפלל עליהם שיחזרו בתשובה, והראשון נראה.
אלא דבעיקר הדברים כנראה דדא הוא מחלוקת, דהנה בגמ' (תענית דף כ"ג ע"ב) מצינו באבא חלקיה ואשתו שהתפללו על הגשם, ואתי מטרא מצידה, ואמר משום דהנהו בריוני דהוו בשיבבותן, אנא בעי רחמי דלימיתו, והיא בעיא רחמי דליהדרו בתיובתא ואהדרו. ופירש רש"י (שם ד"ה בריוני), בורים עמי הארץ, ע"ש. הנה מבואר דאבא חלקיה סבירא ליה כר' מאיר, וברוריא כאשת אבא חלקיה. ואולי יש לדייק לשון בעיא רחמי גבי אשת אבא חלקיה, דבאמת מצד הדין לא מעלי, רק מצד רחמים, ויש להאריך בזה. ובתשובה אחת להגאון ר' ישראל וועלץ (שליט"א) [זצ"ל] (שו"ת משנה הלכות ח"ו סי' כ"ח) הארכתי בזה בס"ד (ועיין בתשובה הבאה).
ובגמרא איתא (סוטה י"ד ע"א), שאמר לו הקדוש ברוך הוא [למשה רבינו] כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר, מעלה אני עליך כאילו עשיתם, שנאמר (ישעיה נג יב) 'לכן אחלק לו ברבים וגו' והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע'. ודרשו 'והוא חטא רבים נשא', שכיפר על מעשה העגל. 'ולפושעים יפגיע', שביקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה, ואין פגיעה אלא תפילה שנאמר (ירמיה ז טז) 'ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי'. וכתב המהרש"א (חי' אגדות ד"ה ולפושעים), דמפורש בקרא שבקש עליהם שיחזרו בתשובה, שנאמר (דברים ה כו) 'מי יתן והיה לבבם זה כל הימים' וגו', ע"ש. מבואר על כל פנים, דגם משה רבינו התפלל על פושעים שיחזרו בתשובה. ופלא על רבינו המהרש"א שבכאן, שלא הרגיש כלום מקושייתו בברכות (דף י' ע"א). ולפי מה שכתבתי אתי שפיר.
ידידו דושה"ט בלב ונפש
[עיין עוד משנה הלכות ח"ו סי' כ"ז - כ"ח]
תפלה על יראת שמים
ב"ה עש"ק לסדר וזה שער השמים התשל"א בנ"י יצו"א
מע"כ הרב הגאון המפורסם חוב"ט, חובר חיבורים מחוכמים וכו', כג"ת מוה"ר אברהם אהרן פרייס שליט"א, אבד"ק ור"מ טאראנטא בעמח"ס משנת אברהם
אחדשכ"ג. ספרו הגדול משנת אברהם ח"ג קבלתי בתודה רבה, והנני לברכו בברכת התורה ללומדיה, יה"ר שיזכה ללמוד וללמד ולהפיץ תורתו ברבים, ואם יש לו עוד השני חלקים הראשונים, אשמח לקבלם כפי אשר יושת עלי, או שאשלח לו תמורתם ספרי משנה הלכות, כפי רצונו הטוב.
ולהראות כי עיינתי בדבריו היקרים, הנני להציג כאן גרגיר אחד. בספרו הביא קושית המהרש"א (ברכות י' ע"א חי' אגדות ד"ה חטאים), דמה זה שאמרה ברוריא לר' מאיר, שיבקש רחמים על הרשעים דשובבותיה, דיהדרו בתשובה, הלא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות ל"ג ע"ב). וכתב ליישב שם לפי דעתו הגדולה.
ולפענ"ד היה נראה בכמה אנפי. חדא, על פי מאמר הכתוב (קהלת ג יד) 'והאלקים עשה שיראו מלפניו'. ותרגומו, ובעידן דייתי פורענותא בעלמא, ה' הוא דעבד בגין דידחלין בני אנשא מן קדמוהי. ועיין רש"י שם (ד"ה ידעתי), ששבעת ימים נשתנו הלוך חמה בדור המבול, לזרוח במערב ולשקוע במזרח (ראה ב"ר לג ג), כדי 'שיראו מלפניו'. חמה חזרה לאחוריה עשר מעלות בימי חזקיהו, ובימי אחז אביו נתקצר היום ונתרבה הלילה ביום מותו, כדי שלא יהא נספד (מלכים ב' כ י - יא, וברש"י שם), כל זה כדי 'שיראו מלפניו', עכ"ד. והנה כמו כן אנו מתפללין בשמונה עשרה בר"ה ויו"כ, ובכן תן פחדך ד' אלקינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת ויראוך כל המעשים וכו'. ולכאורה נמי תקשה, הא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.
אמנם פשר הדבר, דודאי בידי שמים הוא להטיל יראה על העולם, אלא דידוע דתרי יראה הם (זוהר ח"א י"א ע"ב), יראה עילאה ויראה תתאה, או יראה מחמת אהבה או יראה מחמת יראת העונש. ויראה תתאה דהוא יראת העונש, בודאי בידי שמים הוא, וכמו שאמר החכם (קהלת ג יד) 'והאלקים עשה שיראו מלפניו'. וגם מבואר בכל התורה 'אם שמוע' וגו', 'ואם לא תשמעו וגו' ויסרתי אתכם' (ויקרא כו כז - כח). ובודאי על ידי היסורים יחזרו בתשובה, וכמבואר בחז"ל (סנהדרין צ"ז ע"ב) אעמיד עליכם מלך קשה כהמן, 'ואם לא ביד חזקה אמלוך אליכם ונהיה ככל הגוים היו לא תהיה' (יחזקאל כ לג). ואם כן ודאי הקדוש ברוך הוא יטיל אימה יתירה וביד חזקה, להחזיר את בני ישראל בתשובה. ומה שאמרו דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, היינו יראה עילאה מחמת אהבה, ועל זה אמר הכתוב (דברים י יב) 'מה ה' אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה', והיינו יראה עילאה.
ולפי זה מיושב קושית המהרש"א ז"ל, דיש לומר דכוונת ברוריא היתה שיתפלל עליהם ר' מאיר שיחזרו בתשובה, והיינו שמן השמים יטילו עליהם אימה יתירה ופחד עד שיחזרו בתשובה. ובתפילה באהבה רבה אומרים, והאר עינינו בתורתיך ודבק לבנו במצותיך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך. משמע לכאורה דאפילו על יראה עילאה, דהיינו לאהבה וליראה את שמך, נמי מתפללין לה' ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך. ולכאורה הא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ואולי י"ל דהתפלה הוא רק שהשי"ת יאיר עינינו בתורתו וידבק לבנו במצותיו, וממילא על ידי זה נזכה ליראה. או יאמר בדיוק הלשון ויחד לבבנו לאהבה, ולא קאמר ותן בנו אהבה ויראה, אלא שהשי"ת ייחד לבבנו וממילא אנן נוכל ליראות מלפניו, ואם כן אין מתפללין אלא ליחוד הלב ולא על עצם המעשה. ומה שתירץ המהרש"א דלעצמו שפיר אפשר להתפלל, להנ"ל אין צריך לזה.
והשנית נראה לפענ"ד, לפי מה שאמרו בגמ' (ברכות ל"ב ע"א), אמר רבי חמא ברבי חנינא, אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל, חד דכתיב (מיכה ד ו) 'ואשר הרעותי', וחד דכתיב (ירמיה יח ו) 'הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל', וחד דכתיב (יחזקאל לו כו) 'והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר'. ועיין רש"י שם (ד"ה נתמוטטו), אבל עכשיו יש לנו פתחון פה. והנה תיקנו ז"ל להתפלל וכוף את יצרינו להשתעבד לך, ותצילנו מאדם רע מיצר הרע, ודבקינו ביצר הטוב וכו'. ועל הכל תקשה הא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ומה שתירץ המהרש"א דלעצמו שפיר מתפלל, אכתי תקשה דהני כלהו בלשון רבים נאמרו, דמשמע דמתפלל גם על אחרים עמו.
אמנם נראה, דודאי יראת שמים לאו בידי שמים הוא, אבל בידי שמים הוא להסיר היצר הרע המשטין אותנו. ועל דרך שאמרו (ברכות י"ז ע"א) גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה. ואמרו, ותגער בשטן לבל ישטיננו (תפלה לש"ץ בימים נוראים קודם מוסף). ועיין תוס' (הובא בעין יעקב ע"ז ג' ע"א ד"ה גדול), טעמא דגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, מפני שהמצווה יש לו יצר הרע. וממילא בישראל אי לאו השאור שבעיסה היצר הרע, לא היו חוטאים, וודאי היו חוזרים בתשובה. ולזה ודאי יכול להתפלל להקב"ה שיסיר לו היצר הרע, ועל דרך שאמרו והסר שטן מלפנינו ומאחרינו. וכיון שכן אתי שפיר מה שאמרה ברוריא שיתפלל אהני בריוני דלהדרו בתיובתא, דכיון שיתפלל עליהם ויסיר מהם התאוות והיצר הרע ממילא יחזרו בתשובה, ומיושב שפיר קושית המהרש"א ז"ל.
והשלישית נראה לפענ"ד, על פי מה שכתב החינוך (מצוה ט"ז), כי האדם נפעל לפי פעולותיו אם טוב אם רע, ואפילו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבתו לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצוות ואפילו שלא לשם שמים, מיד ינטה אל הטוב ומתוך שלא לשמה בא לשמה (פסחים דף נ' ע"ב), ובכח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות, ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים, חפץ בתורה ובמצות, אם אולי יעסוק תמיד בדברים של דופי כאילו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומינהו באומנות רעה, באמת אם כל עסקו תמיד כל היום באותו אומנות, ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת לבו להיות רשע גמור. כי ידוע הדבר ואמת, שכל אדם נפעל כפי פעולותיו, לכן אתה ראה גם ראה מה מלאכתיך ועסקיך, כי אחריהם תמשך ואתה לא תמשכם, ע"ש.
והנה ודאי כי 'מה' מצעדי גבר כוננו' (תהלים לז כג), ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה (חולין דף ז' ע"ב), לבד מיראת שמים. אבל בידי שמים הוא, להכריחו להיות בין אנשים צדיקים ולברור לו עסק בין צדיקים ולומדי התורה שומרי המצות, ולהיות פרנסתו עמהם כל היום, וממילא יוכרח גם כן להיות כמוהם. ואם כן יש לומר דהיינו שאמרה ברוריא שיתפלל עליהם שיחזרו בתשובה, והראשון נראה.
אלא דבעיקר הדברים כנראה דדא הוא מחלוקת, דהנה בגמ' (תענית דף כ"ג ע"ב) מצינו באבא חלקיה ואשתו שהתפללו על הגשם, ואתי מטרא מצידה, ואמר משום דהנהו בריוני דהוו בשיבבותן, אנא בעי רחמי דלימיתו, והיא בעיא רחמי דליהדרו בתיובתא ואהדרו. ופירש רש"י (שם ד"ה בריוני), בורים עמי הארץ, ע"ש. הנה מבואר דאבא חלקיה סבירא ליה כר' מאיר, וברוריא כאשת אבא חלקיה. ואולי יש לדייק לשון בעיא רחמי גבי אשת אבא חלקיה, דבאמת מצד הדין לא מעלי, רק מצד רחמים, ויש להאריך בזה. ובתשובה אחת להגאון ר' ישראל וועלץ (שליט"א) [זצ"ל] (שו"ת משנה הלכות ח"ו סי' כ"ח) הארכתי בזה בס"ד (ועיין בתשובה הבאה).
ובגמרא איתא (סוטה י"ד ע"א), שאמר לו הקדוש ברוך הוא [למשה רבינו] כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר, מעלה אני עליך כאילו עשיתם, שנאמר (ישעיה נג יב) 'לכן אחלק לו ברבים וגו' והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע'. ודרשו 'והוא חטא רבים נשא', שכיפר על מעשה העגל. 'ולפושעים יפגיע', שביקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה, ואין פגיעה אלא תפילה שנאמר (ירמיה ז טז) 'ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי'. וכתב המהרש"א (חי' אגדות ד"ה ולפושעים), דמפורש בקרא שבקש עליהם שיחזרו בתשובה, שנאמר (דברים ה כו) 'מי יתן והיה לבבם זה כל הימים' וגו', ע"ש. מבואר על כל פנים, דגם משה רבינו התפלל על פושעים שיחזרו בתשובה. ופלא על רבינו המהרש"א שבכאן, שלא הרגיש כלום מקושייתו בברכות (דף י' ע"א). ולפי מה שכתבתי אתי שפיר.
ידידו דושה"ט בלב ונפש
[עיין עוד משנה הלכות ח"ו סי' כ"ז - כ"ח]
