לרפואת הרב ישעיהו מרדכי עזרא בן רחל דבורה
רפאל חיים דב בן ריסה שושנה
There is an איסור to say about a נכרי that he is handsome or to praise him in any other way like saying that he is smart [Avoda Zara 20]. This is derived from the pasuk in the weeks parsha לא תחנם which is understood to mean [among other things] "לא תתן להם חן"- Don't give them charm. The idea is that if we praise them then we are liable to follow their ways. This is a topic that requires much discussion. ועוד חזון למועד בל"נ.
Is it permitted to say to your friend "that נכרי is REALLY good looking, like, movie star good looking", in order that your friend makes the bracha made upon seeing beautiful creatures [שככה לו בעולמו]? Maybe it is permitted because the goal is not the praise but that your friend should make a bracha and one is allowed to praise a נכרי for his own purposes.
הנה בגמרא עבודה זרה (כ' א') ילפינן מ"לא תחנם" דלא תתן לנכרי חן, ופירש רש"י, שאסור לומר כמה עובד כוכבים זה נאה. וכן אסור לומר כמה חכם נכרי זה. וכך פסק במגן אברהם (או"ח סי' רכ"ה ס"ק כ').
ויש לעיין האם מותר לומר לחבירו כמה נאה נכרי זו כדי שחבירו יידע לברך עליו וכדלקמן:
א. לומר לחבירו שיעשה הברכה
הנה איתא בשולחן ערוך (או"ח סי' רכ"ה סע' י') הרואה אילנות טובות ובריות נאות, ואפילו הרואה עכו"ם או בהמה, אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שככה לו בעולמו. מעתה יש לעיין בראה נכרי יפה, שמברך עליו הברכה הנ"ל, האם מותר לומר לחבירו שיש כאן נכרי יפה, כדי שגם חבירו יבוא ויעשה ברכה, או דילמא נימא דמכל מקום יש באמירתו איסור דלא תחנם.
ב. לעצמו אינו לא תחנם
אולי הכא שרי, מכיון דקא עביד לדידיה, כדי שהוא יעשה המצוה, וכמו שכתב בר"ן (גיטין כ' ב' בדפי הרי"ף ד"ה כל) דשרינן לא תחנם לצורך עצמו, ומשום הכי מותר לשחרר עבד כדי להשלים מנין לפרשת זכור ואין כאן לעולם בהם תעבודו, שהאיסור לשחרר עבד היינו מפאת לא תחנם, שלא תתן לנכרי מתנת חנם, וכאן הרי עביד לצורך עצמו.
ג. אסור להסתכל בדמות רשע
וכי תימא דאסור מטעם אחר, דהרי אמרינן בגמרא מגילה (כ"ח א') אסור להסתכל בצלם דמות אדם רשע. ואם כן אסור לומר לו שיראה הנכרי כדי לברך, דהרי אסור לראות פני רשע. ובשלמא הוא עצמו נימא שבשוגג ראה, אמנם היאך יכול להכשיל אדם אחר. אמנם אינו כן, דהרי הביא הגרע"א במגילה (גליון שם) בשם המגן אברהם (שם סי' רכ"ה ס"ק כ') דדוקא להסתכל בו ביותר אבל ראיה בעלמא שרי. ויליף לה המגן אברהם מדינא הנ"ל דעל גוי נאה מברכינן. וכן יש להביא ראיה מהא (שולחן ערוך סי' רכ"ד סע' ח') דמברך על מלך מאומות העולם. אמנם דחה במגן אברהם דיש לומר דאיירי שבשוגג ראה את הגוי הנאה.
ויש לעיין בדבריו, דהא אמרינן (ברכות ט' ב', וכן נפסק בשולחן ערוך סי' רכ"ד סע' ט') דמצוה לכתחילה ללכת לראות מלך נכרי, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם, חזינן דלא איירי רק בראה בדיעבד. ואולי מפאת המצוה שרי. ומכל מקום מסיק במגן אברהם דבאמת אסור רק להסתכל בו ביותר ולהתבונן בצלמו ודמותו, אבל ראיה בעלמא מותר, וכמו שמצינו (שו"ע סי' רכ"ט סע' א') לענין המסתכל בקשת שעניו כהות, דהיינו רק הסתכלות, אבל ראיה בעלמא מותר, דהרי צריך לראות הקשת כדי לברך עליו.
[הגר"א גנחובסקי]
