שו"ת משנה הלכות חלק יג סימן קכז
שלא לקרוא בשמות של עכו"ם
ער"ח שמרבין בשמחה התשנ"ו בנ"י יצו"א. מע"כ וכו'
אחדשה"ט, בדבר שהנהיגו לאסוף כסף למוסדות התורה ע"י מכירות והגרלות חפצים וכיו"ב וקורין לו טשייניס אקשאן או פרענטש אקשאן וכיוצא בו ושמע ממני שאסור לעשות כן ודברתי מזה ברבים והיות כי הרבה מוסדות תורה עושין כן רצה לדעת מקום מוצא האיסור כדי שיוכל להראות להעושים כן.
דע כי שמא גרים (עיין ברכות ז' ע"ב וזוהר בראשית נ"ח ב' ועיין רש"י בראשית ט"ו ה') ולענין איסורין אזלינן בתר שמא עיין רמ"א יו"ד סי' צ"ח ואפי' להש"ך החולק כה"ג שעיקר שמא מודה ור"מ דייק בשמא וכיון שהיו קורין לו כידור אמר ש"מ אדם רשע הוא ולא האמין בו עיין (יומא פ"ג ע"ב) והתורה אמרה לא תחנם לא תתן להם חן וכל דבר שמרבה חנם של אוה"ע או כל מה שלהם ומחשיב את שמם ומפרסם שמם לטובה הרי זה בכלל, וגדולה מזו ועיין יו"ד סי' קנ"א סי"א - סי"ד.
והנה בגמ' חולין ס' ע"ב אמר ר"ש בן לקיש הרבה מקראות שראויין לשרוף והן הן גופי תורה וכו' צידונים יקראו לחרמון שריון תנא שניר ושריון מהרי ארץ ישראל מלמד שכל אחד ואחד מאומות העולם הלך ובנה לו כרך גדול לעצמו והעלה לו על שם הרי ארץ ישראל ללמדך שאפילו הרי ארץ ישראל חביבין על האומות העולם כיוצא ובו וכו' ופרש"י תנא שניר ושריון הרי ארץ ישראל הן, וחרמון קרוב לצידונים ולאמורי ובנו עליו כרכים זה קרא לו שריון וזה קרא לו שניר, ובח"א למהרש"א ציין לרש"י עה"ת דאפי' הרי ארץ ישראל אפילו אלו הרים גבוהים שנקראין שניר על שם הרי שלג דאין דרך להיות שם ישוב אעפ"כ חביבין הן על אוה"ע ע"ש.
והמבואר שעל הר הנקרא שניר שיש לחשוב שאין צריך להשמיענו וראו לישרף הראה לן רשב"ל שהוא מעיקרי התורה דרשו מזה הקורא שם על שם הר מישראל מראה חביבות לארץ ישראל והקורא שם עכו"ם כדי שעל ידו יתאהב המקח ויתפוס העין מראה חביבות להעכו"ם. אלא צריך לסתור כל דבריהם ולא לחבב שום דבר מהם, ועיין ב"ב צ"א ע"ב ואמר ר' יוחנן נהירנא כד הוו אמרין בי מדרשא דמודי להון נפיל בידיהון דמתרחיץ עליהון דיליה דילהון ע"כ. ופי הרשב"ם דמדי להון לעו"כ מתרצה להן במה שאומרים נפיל בידיהון אלא כל דבריהם יסתור: דמתרחיץ. בוטח שע"י שמתגלה להן לוקחין כל מה שיודעין משלו כדכתיב בחזקיה ויראם את כל בית נכאתו וגו'.
ובגמ' ברכות נ"ט אובא טמיא כדיב הוא ומיליה כדיבין ומסיק ולא היא והאי דלא אודי ליה כי היכי דלא ליטעי כולי עלמא אבתרי'. ואפי' אם נחלק משם קצת אבל פשוט דלחבב מה ששיך להם הוא בכלל איסור גמור. וכיון שדרש רשב"ל מקרא זה שח"ו הי' ראוי לשרפו לדרש של עכו"ם מחבבים את ארצינו הקדושה ואפי' הרי ישראל שאינם ראוים לישוב ושהוא כבוד אפילו לגויים להקרא על שם הרי ישראל וכ"ש ארץ ישראל עצמו ולהיפוך הרי ח"ו מייקר שם עו"כ ובפרט בעיני ישראל והמצוה להיפוך לזכור בכל שעה ושעה מארץ ישראל ועריה וכמ"ש באיכה אלי ציון ועריה כמו אשה חגירת שק עלי בעל נעוריה, כלומר שבכל שעה הוא מאבלת וזוכרת את בעלה.
וראה זה מצאתי מה שכתב מרן הח"ס ז"ל עה"ת בפ' ואתחנן ושמעת ישראל ושמרת לעשות וגו' דלכן בכל הפרשיות הללו שנה ומשלש שתוכחותיו ומזכיר ארץ ישראל בכל פרט ופרט, והוא סגולה נפלאה כי הזכרת הארץ המקודש מוליד קדושה בלב השומע כמו בטומאה ולא ישמע על פיך וכמו כל האומר רחב רחב (מגילה ט"ו) כן ההיפוך בקדושה בהזכרת ארץ הקדושה ואנשי קודש ועי' ריש ס' שפתי ישנים שחבר ספרו בשביל זה שיזכרו על שפתותם הספרים ויהיה סגולה להתקדש ואמר הקדוש ברוך הוא שכל כך יתקדשו כלל ישראל שאם ישמע שם ישראל ישמור ויעשה מצות ה' וזהו ושמעת ישראל, כלומר שאם תשמע שם ישראל ושמעת בקולו ע"י הזכרת שם ישראל. ומסיים למשל כאשר דבר ה"א אבותיך לך ארץ זבת חלב ודבש בכל ענין וענין כדי שע"י ההזכרה יתוסף לך קדושה ה"נ דכוותיה עכל"ק. והנה לן דעת מרן הח"ס ז"ל דזה לעומת זה עשה אלקים והמזכיר הארץ המקודש ארץ ישראל מוליד קדושה בלב השומע בכל רגע ורגע וכמה שיזכיר יותר ארץ ישראל הוא סגולה נפלאה להוליד קדושה וההיפוך כמו כן בהזכיר מקומות גוים עו"כ והוא בכלל לא ישמע על פיך.
והנה חז"ל גזרו טומאה על ארצות הגוים ואפי' על אויר ארץ העמים גזרו טומאה עיין גיטין ח' ע"ב ואפי' רבי לא קא מטמא אלא בארץ העמים דגזרו על גושה ועל אוירה אבל סוריא על גושה גזרו ועל אוירה לא גזרו ע"ש ובתוס' שם ד"ה אלא וד"ה דגזרו ועיין שבת דף ט"ו ובתוס' שם ד"ה ואאוירה, אי גזרו על גושה כטומאת מאהיל על המת ממש או גזרו על האויר שהוא חמור שאפי' בשידה תיבה ומגדל לא יוכל להכנס עכ"פ הוא בכלל מזכיר שם טומאה.
וכבר כתבתי בכעין זה אותן שקוראין שם מסעדה שלהם בשם של גוים והמאכלים בשמות של מאכלי גוים טשייניז קוק בלע"ז וגם כשאוכלים אוכלים עם מזלגות וסכינים וכיוצא בו שלהם או זשאפאניז סאסידש והוא בכלל כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו לאכול כמו שהם אוכלים וחושבים שזה ענין שחוק וצחוק ועבירה גוררת עבירה עד שח"ו נמשכים אחרי מעשיהם ודרכיהם ר"ל. ובפרט על חתונות שרוצים להמשיך קדושה לכל ימי חייהם הרי את מקודשת לי ועושין שלחנות הנקרא שמארגעסבארד בכל מיני מאכלים בהכשרים אבל של מאכלי עכו"ם ר"ל ול"ע שממשיכים בזה ח"ו דברים של קליפה מסיטרא דמסואבא ח"ו, ונראה דזה היתה חטא של אותו הדור בימי מרדכי ואסתר ששאלו התלמידים מפני נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כלי' ואמר מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע והלא הסעודה כשרה היתה אלא כנראה שנהנו ממאכלי גוים שהכינו בדרך הגוים והגם שהי' כשר בהכשר גמור כמ"ש לעשות כרצון איש ואיש והבן.
ועיין רש"י (דברים ל"ג י"ט) עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק וגו' ד"א עמים הר יקראו ע"י פרקמטיא של זבולון תגרי אומות העולם באים אל ארצו והוא עומד על הספר והם אומרים הואיל ונצטערנו עד כאן נלך עד ירושלים ונראה מה יראה של אומה זו ומה מעשיהם והם רואים כל ישראל עובדים לאלו - ה אחד אוכלים מאכל אחד לפי שהנכרים אלוהו של זה ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה והם אומרים אין אומה כשרה כזו ומתגיירין שם שנאמר שם יזבחו זבחי צדק ע"כ. ועיין לקט יושר בשם ר' אהרן זצוק"ל רבו של תה"ד שאין לשנות ממאכלי שבת מהדגים ולעשות פשטידא במקום הדגים כי לו טעם אחר בקבלה ע"ש.
ועיין רש"י (דברים ל"ג י"ט) עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק וגו' ד"א עמים הר יקראו ע"י פרקמטיא של זבולון תגרי אומות העולם באים אל ארצו והוא עומד על הספר והם אומרים הואיל ונצטערנו עד כאן נלך עד ירושלים ונראה מה יראה של אומה זו ומה מעשיהם והם רואים כל ישראל עובדים לאלו - ה אחד אוכלים מאכל אחד לפי שהנכרים אלוהו של זה ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה והם אומרים אין אומה כשרה כזו ומתגיירין שם שנאמר שם יזבחו זבחי צדק ע"כ. ועיין לקט יושר בשם ר' אהרן זצוק"ל רבו של תה"ד שאין לשנות ממאכלי שבת מהדגים ולעשות פשטידא במקום הדגים כי לו טעם אחר בקבלה ע"ש.
והגם שהי' להאריך בדבר ומיהו כבוד ה' הסתר דבר והנני בזה ידידו המצפה לרחמי שמים ולישועת ה' כהרף עין בלב ונפש, מנשה הקטן
