Tuesday, July 24, 2018

Why We Don't Force Lifnim Mi-shuris Ha-din?

לע"נ סבי ר' אלכסנדר זושא בן ר' יוסף 


A fascinating Rabbeinu Yonason of Lunil [gotta love that "Moreh Nebukim" in the link] in the Shittah Melubetzes [Bava Kamma 115] that strangely enough is not well known.


"דאע"ג דמצוה על בני ברית לעשות לפנים משורת הדין כדתני רב יוסף והודעת להם וכו' אשר יעשון זה לפנים משורת הדין אפילו הכי אין להכריח כל אדם לעשות לפנים משורת הדין משום דדמי להאי דאמרינן בעלמא דכל מצוה שמתן שכרה בצדה אין בית דין מצווין להכריח אדם עליה כמו כן במצות לפנים משורת הדין מתן שכרה בצדה כדאמרינן הדור מצוה עד שליש במצוה עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב"ה כלומר שמשלם לו שכרו בעוה"ז אבל משליש לחודיה עליו נאמר היום לעשותם ולא היום ליטול שכרם".

He says that the reason that we don't force people to go לפנים משורת הדין is because it is similar to the rule [Chullin 110b] that if מתן שכרה כתוב בצידה -  the reward is written next to the mitzva, we don't force a person to do the mitzva. 

This is a shocker because that rule applies to an instance where the reward is written next to the mitzva in the Torah [like כיבוד אב ואם] while here the reward is not explicit in any pasuk. How does he understand the word בצידה?? [See שו"ת משנה שכיר ח"א סי' נ"ח ובספר יקח מצות עמ' מ"ח]

He also understands that מתן שכרה בצידה refers to reward in this world and not the next, but this is not necessarily so [see Sdei Chemed מערכת המ"ם כלל ק"ט].  

He further says that the reward is written in the gemara that says that hiddur mitzva is until a third from you and after that it is from Hashem [Bava Kamma 9] which means that what one spends above a third to beautify a mitzva will be repaid in this world while the first third will only be paid in the next world. 

This is also shocking because he equates הידור מצוה with לפנים משורת הדין which are apparently two different concepts used in different contexts. 

The Acharonim discuss this opinion. I offered you food for thought BS"D:-).