בקשר להכתוב בפרשתנו (ב, ד) "ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו", שמרים – אחות משה – נצבה ליד המקום ששם הושם משה, איתא בגמרא (מגילה יד, א. סוטה יב, סע"ב): "'ותקח מרים הנביאה אחות אהרן' – ולא אחות משה? אמר ר"נ אמר רב: שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן, ואומרת עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל. ובשעה שנולד, נתמלא כל הבית כולו אורה; עמד אבי' ונשקה על ראשה, אמר לה: בתי נתקיימה נבואתיך. וכיון שהשליכוהו ליאור, עמד אבי' וטפחה על ראשה, אמר לה: בתי היכן נבואתיך?! והיינו דכתיב 'ותתצב אחותו מרחוק לדעה' – לדעת מה יהא בסוף נבואתה". והיינו, שמרים היא זו שנתנבאה לפני לידת משה (כשהיתה "אחות אהרן" בלבד, כי משה עוד לא נולד), ואמרה ש"עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל" (ולכן היא זו שעמדה לראות "מה יהא בסוף נבואתה"); והובא תוכן זה בפירוש רש"י על התורה – לקמן בפ' בשלח עה"פ "מרים הנביאה אחות אהרן" (טו, כ),
וז"ל: "היכן נתנבאה? כשהיתה אחות אהרן, קודם שנולד משה – אמרה: עתידה אמי שתלד בן וכו', כדאיתא בסוטה".
והנה, ע"פ הידוע גודל הדיוק בדברי רש"י עד להפליא – יש לדקדק בפירושו זה: ידוע, שאין דרכו של רש"י לציין מקור פירושיו – וכנראה במוחש ברוב רובם של הפירושים שמביא רש"י מדברי חז"ל, שהוא כותבם באופן סתמי, בלי לציין מהיכן לקחם. ומזה, שכאשר רש"י מוסיף ומפרש את מקור דבריו, הרי זה בשביל להוסיף ביאור לפירוש הכתוב; אמנם, הוספה זו אינה מוכרחת להבנת הפשט – כי אז הי' רש"י כותבה בפירוש (כדרכו – באופן שגם תלמיד צעיר יבין), ואין זאת אלא שבאם יהי' תלמיד שהוא זריז וממולח, ותתעורר אצלו הקושיא (מחמת ידיעותיו המיוחדות כו') – הרי כדי לרמוז לו יישוב לקושייתו כותב רש"י "כדאיתא כו'", דהיינו, שעל ידי העיון שם תתיישב הקושיא.
ובפרטיות יותר: לעתים מציין רש"י סתם "כדאיתא בגמרא", וכיו"ב; אמנם לפעמים מציין רש"י למקור מדוייק יותר: "כדאיתא במסכת פלונית", אף שבאמת נמצא מאמר זה גם במסכת נוספת. וצריך לבאר כוונתו בזה, שדוקא על ידי העיון במקום המצויין ברש"י יתוסף ביאור בפירוש הכתוב, ולכן ציין דוקא למסכת זו – כי דוקא על ידי העיון באותה מסכת תתיישב קושייתו של ה"תלמיד ממולח" (משא"כ במסכת הנוספת שאלי' לא מציין רש"י, שהיא לא תועיל ליישב הקושיא). ומעתה – בנידון דידן: המאמר שמביא רש"י נמצא הן במסכת מגילה והן במסכת סוטה (כנ"ל). ולכאורה, הי' לרש"י לציין "כדאיתא בגמרא" סתם (כדרכו בכמה מקומות); ואפילו אם ברצונו לפרט המסכת – הי' לו לציין למסכת מגילה, אשר לפי סדר הש"ס קודמת היא למסכת סוטה (מסכת מגילה היא בסדר מועד, ואילו מסכת סוטה היא בסדר נשים). [כן הוא לפי סדר הרגיל בששה סדרי משנה – זמ"ן נק"ט – מתחיל בסדר זרעים ומסיים בסדר טהרות (תיקוני זוהר בהקדמה – ה, א; הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות; וכן משמע קצת בשבת לא, א). אמנם יש שיטה נוספת שהסדר הוא נז"ם קט"ן – מתחיל בנשים ומסיים בנזיקין (ראה במדב"ר פי"ג, טו–טז בסופו. ועוד). ואכמ"ל]. ומזה שרש"י דייק לציין "כדאיתא במסכת סוטה" דוקא – מובן שדוקא על ידי העיון שם יתווסף ביאור בפירושו (מה שלא יהי' על ידי העיון במס' מגילה).
מה הפשט????
