ויפן כה וכה – הוא הביט לכל הכיוונים, כדי להיות בטוח שאין איש רואהו, ושיש ביכולתו להעז לעשות את המעשה. ראיה לכך שלא היה מעז אילו מצא עדים למעשהו, היא הערתו בפסוק יד: ״אכן נודע הדבר״.
צד זה באופיו של משה הוא בעל חשיבות מכרעת. ודאי שלמשה הייתה תחושת חובה עמוקה, למהר לעזרת כל אדם שמעונה על לא עוול בכפו; כך הוא יצדיק את השם שניתן לו על ידי אמו האומנת; אך זרה הייתה בעיניו אותה פזיזות מחוממת המסכנת את החיים. רחוק הוא מאותה העזה לוהטת ומדבקת, הדרושה למי שעתיד להנהיג המון רב, ולזרז אותם הלאה לפעולה המסוכנת, לשבור את כבלי הברזל מעליהם, ולהאבק על דרכם לחירות מעולו של העריץ. אדם שתחילה ״פונה כה וכה לראות כי אין איש״, לא יעלה על דעתו אף בחלום הלילה להיות למושיעם ומנהיגם של עמו. היה חסר אצלו לגמרי היסוד של הרצון להעשות גיבור היסטורי.
[רש"ר הירש]
Comment: A leader has to be impulsive??
