במסע הלוויתו של אאמו"ר [הרב שמואל אהרן יודלביץ זצ"ל - נפטר י"ד טבת תשל"ט],
מעמד המרטיט בראש אלפי ישראל, עלה אחי המגיד הירושלמי
הג"ר שבתי זצ"ל להספידו, וזעק בבכי מר: "וי, נלקח מאיתנו
אדם שזכה לגילוי אליהו", רחש של פליאה עבר בקהל, למה
מכוונים דבריו. פתח רבי שבתי וסיפר: "בעת שנפטרה אחותנו
הקטנה ע"ה, לא אבה אבינו זצ"ל למצוא נוחם, באומרו כי נשמה
גבוהה הייתה. אך לפתע ביום השלישי לפטירתה ראיתי כי מראה
פניו השתנו מקצה אל קצה, פניו חזרו להאיר באורו העילאי ופניו
נעשו להבים. לתמיהתי ולהפצרתי פלט לא לפני שהזהירני לבלתי
ידע איש על כך עד יום מותו: "אשרי מי שראה פניו בחלום,
אליהו הנביא ניחמני".
מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שעמד בראש מסע הלוויה נשאר
אדיש לשמע הדברים. בנו הג"ר משה שליט"א התעניין אצלו מה
הוא מגיב על הסיפור המופלא הזה. הפטיר הגרי"ש: "אוף ר'
שמואל אהרן קעמאן אל'ץ גלייבען", [על רבי שמואל אהרן אפשר
להאמין הכל]. במילים קצרות ונוקבות אלו ביטא הגרי"ש הן את
גודל הערכתו לגיסו הנערץ, והן את צערו הגדול על הסתלקותו.
