אור החיים הקדוש
אם כסף – במכילתא רבי ישמעאל אומר כל אם שבמקרא רשות חוץ מזו וכו׳. וצריך לדעת למה ידבר ה׳ בדרך ספק במקום ודאי?
ואולי כי בא הכתוב להודיע ולהשיב גם כן לאשר ישאל השואל בראותו כי ירבה כבוד אדם בזהב לרוב ואוצרותיו מלאים הון עתק ללא צורך בו, ויאמר אדם מה הנה אוצרות זהב לאדם ללא דבר, למה לא הספיק ה׳ לתת לו מזונותיו הצריכין ולא יהיה זה גדול מיעקב אבינו אשר שאל (בראשית כח כ) לחם לאכול ובגד ללבוש, הן אמת כי מה שיחסר לאדם מכדי צורכו יש טעם בדבר ליסרו על עונו מה שאין כן אוצרות הון למה לאיש אין לו צורך בהם, לזה הודיע הכתוב כי הסובב דבר הוא אותם שאינם ראוים לקבל חקם לצד מעשיהם כי ה׳ בחסדו נותן שפע הצריך בריוח לכל איש ואיש די מחסורו והיה כי יחטא אדם ואינו ראוי לקבל פרנסתו בכבוד מאל הכבוד החלק המגיעו לא יטלנו עליון אלא הרי הוא מתקבץ אל מקום אחר ותהיה פרנסת הלז עם אדם אחר הבא לו דרך שם פרנסתו ויתפרנם בפחיתות ובביזוי כאשר גזר הגוזר בצדק.
ויעשה ה׳ בדרך זה לב׳ מדות טובות הא׳ להשתלם אדם בעולם הזה פעלו הרע, והב׳ כדי שיזכה הנותן באמצעות נתינת צדקה וחסד לרעהו.
וזה הוא אומרו אם כסף תלוה את עמי פירוש אם ראית שהיה לך כסף יתר על מה שאתה צריך לעצמך שאתה מלוה לעמי תדע לך שאין זה חלק המגיעך אלא חלק אחרים שהוא העני עמך, ובזה רמז כי צריך לפתוח לו משלו. ואולי כי רמז לו גם כן שלא יתנשא ויתגדל על העני בראותו כי הוא הנותן לו, והוא אומרו לא תהיה לו כנושה לשון נשיאות ומעלה כי משלו הוא נותן לו. וחזר לומר כנגד ההלואה לא תשימון עליו וגו׳.
אם כסף תלוה, If you lend money, etc. Rabbi Yishmael says in the Mechilta that the word אם in any other verse in the Torah means that something is optional. In this case the word אם means "when" and not "if." We need to understand the whole concept of God employing the word אם to describe things which may or may not occur. Why does God not phrase legislation in a definitive manner?
Perhaps the Torah wants to provide an answer also to those who ask why some people seem to enjoy far more riches than they can possibly need in their lives. Such a questioner may well point to our patriarch Jacob (Genesis 28,20) who asked God for the necessities of life, i.e. bread to eat, and clothes to wear." While we can understand that depriving man of his necessities may have morally rewarding results seeing that the person so deprived may be punished for wrongdoing and may turn to prayer in order to expiate his guilt, what is the educational value of giving someone excess wealth?
Our verse provides the answer to this question. Generally speaking, God in His great kindness provides generously for the needs of all His creatures. He allocates a fixed amount for these needs. When a person has not qualified for receiving his needs at the hands of God directly because he is guilty of sinful conduct, God does not recall the amount that would have been allocated to such a person, but He redirects it to someone else. As a result, the person who does not receive his livelihood from God directly, either suffers deprivation or is forced to receive his livelihood through another channel. Receiving one's livelihood by means of a fellow human being instead of at the hands of God is demeaning for the recipient. When God re-allocates the channels by which such a sinful person receives his livelihood, He practices two virtues. 1) By punishing the person in question in this world for his sins, the sinner is encouraged to rehabilitate himself. 2) God gives the wealthy person an opportunity to use his wealth constructively by performing charitable deeds.
This is the true meaning of: "when you lend money to My people, the poor who is with you." The Torah suggests that if we find ourselves in possession of more than we need, we are to lend it to someone whom the Torah, i.e. God, describes as עמי, "My people." The meaning of this verse is that if you become aware that you have more money than you need for your personal requirements it is clear that the excess had originally belonged to someone else, i.e. "the poor amongst you." This is a clear hint that you should open your hand to lend to the poor part of what used to be his, or had been intended for him. Perhaps the Torah even hinted to the wealthy person that when he extends a loan to the poor he should not credit himself with being a superior person seeing that the loan only represents a partial return to the poor of what had originally been intended for him by God Himself. This may also be the reason why the Torah says: "do not act as if you were his creditor." The word נשה is related to נשיאות, a superior status or posture; the Torah reminds the lender that what he lends to the poor was the property of the poor in the first place. This is why the Torah goes on to speak about the prohibition to charge interest on the loan.
