ויגדל משה וגו׳ – לדעת חז״ל (עיין נדרים לח. ושבת צב.), אין אדם יכול להעשות נביא בישראל, אלא אם כן – אפילו לפני שנקרא לתפקידו – הוא גיבור, חכם ועשיר. לא חלושי הכח, לא הפתאים, ולא הסמוכים על שולחן אחרים, יכולים להיות לשלוחי ה׳, המשמיעים את דברו והמוציאים לפועל את מאמרו. ״חזק ובעל כח, חכם, ובלתי תלוי״, בדמות הזאת על שליח ה׳ להיראות.
במאמר אחד זה, מובדלת באופן חד הנבואה היהודית, מכל מה שחוגים מסוימים נוטים לייחס לה בחוסר מחשבה. לא בכדי נאמרת ה״גבורה״ – כח גופני בריא – כתנאי הראשון לנבואה. הגע בעצמך, איך מנסים הם לגזול מהנבואה היהודית את כוחה, לסייע ולבנות את העולם ואת האנושות: תחילה, הם כופרים במהותה האלקית הבהירה; ולאחר מכן מורידים אותה לתחום האפל של הזיות, ראייה על־טבעית ממגנטת, וכן הלאה. אולם אלה הם סימנים הנובעים ממצבי חולשה, חולי, או מרה שחורה. לעומת זאת, הדרישה הראשונה אשר דורשת נבואתנו מנושאיה, היא גבורה – בריאות וכח. שכן רק בגוף בריא שכחו לא נחלש, יושגו יתר התנאים: צלילות הדעת המסוגלת לשאוב חכמה ממעין התורה הפתוח לכל; וגם עושר – עצמאות ואי־היותו תלוי באחרים.
[רש"ר הירש]
