הרי מפורש בתורה ובנביאים שאין הקב"ה גוף וגויה וכו' א"כ מהו זה שכתוב בתורה ותחת רגליו, כתובים באצבע אלקים וכו' הכל לפי דעתן של בנ"א והכל כנוים הן שנאמר אם שנותי ברק חרבי וכי חרב יש לו ובחרב הוא הורג אלא משל והכל משל ראיה לדבר שנביא אחד אומר שראה הקב"ה לבושיה כתלג חיור ואחד ראהו חמוץ בגדים מבצרה וכו'. ועי' בהי"ב שכתב: והואיל והדבר כן הוא, כל הדברים הללו וכיו"ב שנאמרו בתורה ובדברי נביאים הכל משל ומליצה הן. [הלכות יסודי התורה פרק א']
עי' לקמן פ"ז ה"ו שכתב: ומה הפרש יש בין נבואת משה לשאר כל הנביאים וכו' כל הנביאים ע"י מלאך לפיכך רואים מה שהם רואים במשל וחידה, משה רבינו וכו' רואה הדבר על בוריו בלא חידה ובלא משל וכו'. וא"כ איך כ' הרמב"ם כאן דמה שכתוב בתורה ותחת רגליו וכו' אם שנותי ברק חרבי, הכל משל, הא בנבואת משה רואה הדבר על בוריו בלא חידה ובלא משל, ועוד מה מביא: ראיה לדבר שנביא אחד אומר שראה הקב"ה לבושיה כתלג חיור ואחד ראהו חמוץ בגדים, ומה ראיה מדברי הנביאים שהם רואים הכל במשל וחידה, לדברי משה שרואה בלי משל וכנז', וצ"ל דבודאי ראית משה הוא על בוריו בלא חידה ובלא משל, ובכל זאת מש"כ בתורה, יכול להיות משל ומליצה, ומטעם שכ' הרמב"ם: הכל לפי דעתן של בנ"א שאין מכירים אלא הגופות ודברה תורה כלשון בני אדם [ומש"כ הרמב"ם בהי"ב: על הכל אמרו חכמים דברה תורה כלשון בנ"א, אין כוונתו להאמור בש"ס הרבה פעמים דברה תורה וכו'. דזה לא שייך לנידון שלנו, יעו"ש, אלא כוונתו לדברי הפסיקתא זוטרתא פר' ואתחנן, וכפי שציין מרן האור-שמח]. והיינו דהתורה כן מדברת בלשון משל, אבל עצם ראית הנבואה למשה רבינו, לא היה במשל ובחידות, אלא הכל על בוריו. אבל אכתי צ"ב מש"כ הרמב"ם: ראיה לדבר שנביא א' אומר וכו'. דמ"מ איך מביא ראיה מנביאים לתורת משה, ועי' ב"פירוש" שפי' דראיה לדבר הוא על עיקר הדבר שאינו גוף וכו', וא"ש.
ועי' ברמב"ם פי"ב ממלכים ה"א שכתב: אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם וכו' אלא עולם כמנהגו נוהג, וזה שנאמר בישעי' וגר זאב עם כבש וגו' משל וחידה וכו' וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים, ובראב"ד שם כתב: והלא בתורה והשבתי חיה רעה מן הארץ, וע"ש במגדל-עוז שכ': יש לומר דחיה רעה משל על אומה רעה, וראיתי מי שכתב דקו' הראב"ד היא והלא בתורה: והשבתי חיה רעה מן הארץ, וכוונתו דבתורה שהיא נבואת משה, אין שם משל, וזה שהדגיש הראב"ד: והלא בתורה וכו', ולאור האמור אין זה כן, דודאי גם בתורה יש משל, וכמפורש בדברי הרמב"ם כאן, והראב"ד לא השיג עליו. ומש"כ בפ"ז ה"ו וכנז', היינו לענין עצם נבואת משה, אבל לגבי הכתוב בתורה, שפיר כתב זאת גם במשל ומליצה, וכדמבואר בהי"ב וכנז'. [משנת יעקב]
