עולת תמיד העשויה בהר סיני, לריח ניחח אשה לד'.
the regular burnt offering instituted at Mount Sinai—an offering by fire of pleasing aroma to Hashem.
In the time of the Avos, there wass Kedusha in the world. Avraham Avinu kept the whole Torah [Yoma 28]. But it was an occasional phenomenon. After Har Sinai the presence of Kedusha became a constant. עולת תמיד - the Korban is called "Tomid' - always. It was sacrificed at Har Sinai. THAT is when the "Tomid" came into our world.
It was a "pleasing aroma" - representing the תפארת - Kabbalistic Sefira of Glory. It combined with the "fire to Hashem" representing the practical side of our service.
מצוינת היא התכונה של קרבת ישראל לפני הר סיני. נחלת קדש היתה מאז לישראל ממורשת האבות, שקים אברהם אבינו כל התו"כ עד שלא נתנה, ומדרכיו למדו בניו אבות העולם, אבל לא הסתגל העולם אז לקדושה תמידית, כ"א לקדושה מופיעה בשעתה. עולת תמיד, העליה התמידית, זהו ענין של תכונה העשויה בהר סיני. כל תכני החיים הפנימיים של האבות היו אציליות. "לריח שמניך טובים, כל המצות שעשו לפניך האבות ריחות היו" (מדרש שה"ש). אמנם בבאנו אל הר סיני נקבע בנו אש הקדש בתכונתו המעשית, "נעשה ונשמע". וזהו יסוד האשה שבקרבנות, שריח הניחח, שיש בו כ"כ דברים של תפארת, של קיום לדורות, ברוחניות של פארו של אצילות מופשטה, הוא מקושר עם הצד המעשי העומד למעלה מכל חשבון עיוני פרטי, ריח ניחח הרוחני, נעשה, ע"י פגישת קדושת ריח הניחח עם יסוד האשה, הפועל ומחמם להאיר את כחות המעשה הנשגבים, מתוך ריח הניחח היפה מאד, שהוא מקושר עם אשה לד', – תכונת המפעל, שהוא הוא הנותן את הדחיפה למפעלים של בנין ושל פעולה מקודשה. לריח ניחח, אשה לד'.
