תמיד התפלאתי - נפסק אין אדם קונה רוב חכמתו אלא בלילה. ולכאורה צ"ב הלא בלילה אין לאדם לא את החברותא לא את ביהמ"ד ופלפול חברים וכו' וכיצד יתכן שאז יקנה האדם את רוב חכמתו? אלא שכשאדם נמצא לעצמו שם נמצא הקנין האמיתי כנאמר זקן 'זה קנה' וכשאדם נמצא עם עצמו הדברים מתבררים לגמרי לעומק.
הגרמ"ש זצ"ל