יש לי חבר בעל חנות מצליחה מאוד באחת הערים הסמוכות, איש שמח שמדביק בשמחת החיים שלו גם את הסובבים אותו. לפני שש שנים בחול המועד פסח הוא הלך לבקר את שכנו חולה הנפש רח"ל במחלקה הסגורה שבבית חולים לחולי נפש. [כידוע הייסורים והסבל שסובלים אנשים שלקו בחולי הנפש הוא מעל ומעבר לכל סבל של חולים שלוקים בייסורי הגוף...] באותו ביקור, הזדעזע חברי לשמוע משכנו בכמה עצב ודיכאון 'חגגו' החולים את ליל הסדר באותה שנה בבית החולים, לשולחן הסדר ישבו קיבוץ שלאנשים בודדים וחולים כשמשפחתם איננה מסיבה איתם.
מאז אותו ביקור, בכל שנה, הוא וכל משפחתו עוזבים את ביתם בחג הפסח ועורכים את 'ליל הסדר' בבית החולים באותה מחלקה. היות ומשפחתו משפחה מוזיקלית וחלק מילדיו גם מנגנים בכלי נגינה שונים, בכל ערב מימי 'חול המועד' של סוכות ופסח, הם עורכים ערבי שירה לחולים בבית החולים, ומשתדלים להדביק בשמחת החיים שלהם גם את החוסים בו.
