Studying The Wisdom Of The Nations

לזכות רפואת אבי מורי ר' יצחק יונה בן חנה ור' מרדכי דוד בן קריינא בתוך שח"י

י

A few words about the study of secular wisdoms [even though there is a ton more to say. תפסת מרובה לא תפסת]

Says the Tanya [פרק ח]:

וְכֵן הָעוֹסֵק בְּחָכְמוֹת אוּמּוֹת הָעוֹלָם – בִּכְלַל דְּבָרִים בְּטֵלִים יֵחָשֵׁב לְעִנְיַן עֲוֹן בִּיטּוּל תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה.

Likewise, he who occupies himself with the sciences of the nations of the world is included among those who waste their time in profane matters, insofar as the sin of neglecting the Torah is concerned, as is explained in the Laws Concerning Study of the Torah.

וְעוֹד זֹאת יְתֵרָה טוּמְאָתָהּ שֶׁל חָכְמַת הָאוּמּוֹת עַל טוּמְאַת דְּבָרִים בְּטֵלִים, שֶׁאֵינוֹ מַלְבִּישׁ וּמְטַמֵּא רַק הַמִּדּוֹת, מִיסוֹד הָרוּחַ הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית, בְּטוּמְאַת קְלִיפַּת נוֹגַהּ שֶׁבִּדְבָרִים בְּטֵלִים, הַבָּאִים מִיסוֹד הָרוּחַ הָרָע שֶׁבִּקְלִיפָּה זוֹ בְּנַפְשׁוֹ הַבַּהֲמִית כְּדִלְעֵיל, וְלֹא בְּחִינוֹת חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ, מֵאַחַר שֶׁהֵם דִּבְרֵי שְׁטוּת וּבוּרוּת, שֶׁגַּם הַשּׁוֹטִים וְעַמֵּי הָאָרֶץ יְכוֹלִים לְדַבֵּר כֵּן.

Moreover, the uncleanness of the science of the nations is greater than that of profane speech, for the latter informs and defiles only the middos which emanate from the element of the holy ruach within his divine soul with contamination of the klipas nogah that is contained in profane speech which is derived from the element of the evil ruach of this klipah in his animal soul, as mentioned above; yet he does not defile the [intellectual] (faculties of chabad in his soul, for they are but words of foolishness and ignorance, since even fools and ignoramuses can speak that way.

מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחָכְמַת הָאוּמּוֹת, הוּא מַלְבִּישׁ וּמְטַמֵּא בְּחִינוֹת חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית בְּטוּמְאַת קְלִיפַּת נוֹגַהּ שֶׁבְּחָכְמוֹת אֵלּוּ, שֶׁנָּפְלוּ שָׁמָּה בִּשְׁבִירַת הַכֵּלִים מִבְּחִינַת אֲחוֹרַיִים שֶׁל חָכְמָה דִקְדוּשָּׁה, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן.

Not so in the case of the nations’ sciences whereby he clothes and defiles the intellectual faculties of chabad in his divine soul with the contamination of the kelipat nogah contained in those sciences, whither they have fallen through the “shattering of the vessels” out of the so-called “hinder-part” of chochmah of kedushah, as is known to the students of Kabbalah.

אֶלָּא אִם כֵּן עוֹשֶׂה אוֹתָן קַרְדּוֹם לַחְתּוֹךְ בָּהֶן, דְּהַיְינוּ כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס מֵהֶן בְּרֶיוַח לַעֲבוֹד ה׳, אוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לַעֲבוֹדַת ה׳ אוֹ לְתוֹרָתוֹ, וְזֶהוּ טַעֲמוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ״ם וְרַמְבַּ״ן זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְסִיעָתָן שֶׁעָסְקוּ בָּהֶן:

Unless he employs [these sciences] as a useful instrument, viz., as a means of a more affluent livelihood to be able to serve G–d or knows how to apply them in the service of G–d and His Torah. This is the reason why Maimonides and Nachmanides, of blessed memory, and their adherents engaged in them.

So according to the Baal HaTanya [זכותו יגן עלינו!!!] - secular studies contaminates a person. It would seem that this is true even when one is not being מבטל תורה such as when he is in the small mezuza-less room and may not learn Torah anyway. It is only permitted if he uses them for parnassa or Avodas Hashem. But not chas vi-shalom "לשמה". Torah must be learned לשמה and not for any utilitarian purpose while secular studies must be learned NOT לשמה [meaning not for the sake of study alone] and only for ulterior motives. 

The Maharal was a great man who spoke about the pros and cons [when something was detrimental but then becomes positive, it is an "ex-con"] of studying secular wisdom but says not a word about how it contaminates you. But he DOES stipulate that it must somehow relate to Torah. In the 14th chapter of the Nesiv HaTorah, he writes as follows:

ואמר (משלי ב, ו) "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה", ולא אמר "כי יתן ה' מפיו חכמה ותבונה ודעת", וחלק אותם לשנים. ובמדרש "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה", גדולה החכמה, וגדול ממנה הדעת והתבונה, הוי "כי ה' יתן חכמה", אבל למי שהוא אוהב "מפיו דעת ותבונה". רבי יצחק ורבי לוי; חד מנהון אמר, למה הדבר דומה, למלך שהיה לו בן, בא בנו מבית הספר מצא תמחוי לפני אביו, נטל אביו חתיכה אחת ונתנה לו. מה עשה בנו, אמר לו איני מבקש אלא מזה שבתוך פיך. מה עשה, נתנה לו, ולמה, על שהיה מחבבו נותן לו מתוך פיו. זהו "כי ה' יתן חכמה", וכל מי שהוא מחבבו יותר "מפיו דעת ותבונה". וחד אמר, משל למלך שהיה לו בן, בא מבית הספר ונתן לו מנה*. אמר לו בנו, איני מבקש אלא מן הפוצטלין שבתוך פיך. נטל ונתן לו מתוך פיו, הוי "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה".

וזה שאמר במדרש למלך שהיה לו בן וכו', שבשביל שהוא בנו נותן לו מפיו הדעת ותבונה. וההפרש אשר יש בין רבי יצחק ורבי לוי; כי לדעת האחד נותן לו מחתיכה שבפיו, והחתיכה הוא מקצת בפיו ומקצת אינו בפיו, ונותן לו מאותה החתיכה. וכן השם יתברך מחלק אל ישראל מחכמתו, ומכל מקום לא אמר כי ישראל מקבלים השכל העליון הנבדל לגמרי. ואחד מהם אמר כי נותן לבנו מה שהוא לגמרי בתוך פיו, לא מן החתיכה שהיא תוך פיו. דהיינו שחכמת ישראל נבדלת אלקית לגמרי, וזה שאמר כי נותן לו מן הפוצטלין שבתוך פיו. ומחלוקת שלהם דבר עמוק מאוד, [בגדר] השכל* אשר הוא לחכמי ישראל. ושניהם אמרו כי על ידי השכל העליון מתקשר האדם בו יתברך לגמרי, ואין להאריך עוד. 

So Torah is either partially "שכל עליון" - Divine intellect, or fully, complete Divine intellect. GOOD TO HAVE!!  

ודבר זה בארו חכמים במסכת ברכות (נח.), הרואה חכמי אומות העולם אומר "ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם". והרואה חכמי ישראל אומר "ברוך שחלק מחכמתו* ליראיו". ומה הפרש בין זה לזה. אבל ההפרש אשר יש בין זה לזה, כי לשון 'נתינה' משמע אינו מן עצם החכמה שהיא אל השם יתברך. כי האומות אמר עליהם "ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם", כי במה שהם בשר ודם חמרים השפיע השם יתברך להם חכמה, ואין זה מן אמתת חכמת השם יתברך, שהיא נבדלת אלקית. אבל לישראל השפיע החכמה העליונה האלקית.  

One makes a bracha upon seeing a great Gentile scholar that expresses the notion that Hashem gave him wisdom "שנתן" but this wisdom is not part of Him. When one sees a Torah scholar he makes a bracha "שחלק מחכמתו" expressing the idea that this wisdom is part "חלק" of Hashem. [The difference between a child eating a cooked meal that is placed in front of him and suckling from from his mother - Moshol said by Rav Hutner to explain the difference between a teacher of secular studies and a Rebbi].

ואל יקשה לך, כי דבר זה אי אפשר שיהיה האדם משיג חכמת השם יתברך. אין זה קשיא, כי התורה הוא משפט השם יתברך. ואף כי נראה כי הם דברים גשמים*, מכל מקום השכל שבתורה הוא השכל נבדל, אשר נתן משפט שכלי לגמרי לישראל. כי אין הדבר תולה בעומק החכמה, אף כי בודאי טעמי התורה הם עמוקים עד כי אין סוף לעומק הזה, מכל מקום אף דברים הנגלים שהם בתורה הם שכל אלקי נבדל לגמרי.  

ולכך אמרו במדרש (איכ"ר ב, יג) אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמין, שנאמר (עובדיה א, ח) "והאבדתי חכמה מאדום". אבל אם יאמר לך יש תורה בגוים אל תאמין, שנאמר (איכה ב, ט) "מלכה ושריה בגוים אין תורה", כי אין חכמי האומות ראוים אל שכל האלקי הנבדל, שהוא התורה. וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בחבורו (מו"נ ח"ב ס"פ כב), כי מה שאמרו חכמי האומות במה שהוא תחת גלגל הירח, יש לשמוע להם, כי היו חכמים בעולם הטבעי. אבל מה שאמרו במה שהוא למעלה מן גלגל הירח, שזהו מה שאחר הטבע, אין לשמוע להם, כי היו חכמים בעולם הטבעי, אבל למעלה מן הטבע, וחכמה זאת חכמת אלקית, אין לשמוע להם.  

Jews have the capacity to tap into that Divine source of wisdom that Torah is. Non-Jews have access only to the wisdom of nature. Don't learn Torah from Goyim - only secular wisdoms!! [Note: Older people from my generation and before might remember the "Hertz Chumash" which was in many shuls and was FILLED with "chiddushei Torah" of Gentile scholars...]

ומה שאמרו* נקראת חכמה גמורה, שהרי אין מחלק בין חכמת ישראל ובין חכמת האומות, רק כי לישראל נתן חכמה מפיו, וכמו שאמרו "אשר חלק מחכמתו ליראיו", ואצל חכמת האומות "אשר נתן* מחכמתו לבשר ודם", אבל שם "חכמה" עליה, רק שאין חכמתן חכמה אלקית נבדלת מן הגשמי לגמרי. ואם כן מזה נראה כי יש ללמוד חכמת האומות, כי למה לא ילמד החכמה שהיא מן השם יתברך. שהרי חכמת האומות גם כן מן השם יתברך, שהרי נתן להם מחכמתו יתברך.  

Secular wisdom is also from Hashem. It is not שכל עליון - Divine intellect but certainly this is wisdom and is from Him. Where ELSE did it come from??

ואין סברא לומר כי אף שהחכמה היא חכמה גמורה, מכל מקום אין לו לסור מן התורה, כדכתיב (יהושע א, ח) "והגית בו יומם ולילה". ויש להביא ראיה אל סברא זאת ממסכת מנחות (צט:), שאל בן דמא* בן אחותו של רבי ישמעאל, כגון אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו שאלמד חכמת יונית. קרא עליו* המקרא הזה "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", צא ובדוק איזה היא שעה שלא מן היום ולא מן הלילה, ולמוד בה חכמת יונית. ואם כן מוכח דחכמת יונית אסורה ללמוד מפני שכתוב "והגית בה יומם ולילה". 

Ayyyy - the gemara says not to learn Greek wisdom??

אבל נראה דחכמת יונית דהתם איירי [ב]חכמה שאין לה שייכות אל התורה כלל, כמו חכמה שהיא במליצה או מה שהוא*, וחכמה זאת אין לה שייכות כלל אל התורה, וכתיב "והגית בו יומם ולילה". אבל החכמות לעמוד על המציאות וסדר העולם, בודאי מותר ללמוד. והכי מוכח דפירוש חכמת יונית היינו מליצה ולשון, דבפרק מרובה (ב"ק פב:) אמרינן "באותה שעה אמרו ארור האיש שיגדל חזרים, וארור האדם שילמד את בנו חכמת יונית*", (שם פג.) "של בית רבן גמליאל התירו להם לספר בחכמת יונית מפני שקרובים למלכות". ומדאמר "לספר", שמע מינה שהוא שייך אל הלשון. ומפני כי דבר זה אין בו תועלת להבין חכמת התורה, ולכך אסרוה. אבל דברי חכמה אינו אסור, כי החכמה הזאת היא כמו סולם לעלות בה אל חכמת התורה. ועוד, כי למה היו קוראין אותו "חכמת יונית" אם היא לעמוד על המציאות שהוא בעולם, הלא החכמה הזאת היא חכמת כל אדם.  

Any wisdom that relates somehow to Torah one may and even should learn. It helps one climb the ladder of Torah. The Greek wisdom one should avoid is wisdom that has no connection to Torah. 

אבל קשה, הא דאמר במדרש (דברים רבה ח, ו) "לא בשמים היא" (דברים ל, יב), אמר שמואל, אין התורה מצוייה באצטרלוגין* שאומנתם בשמים. אמרו ליה, והלא אצטרלוגין אתה, וגדול בתורה. אמר להו, לא הייתי מביט באצטרלוגיא אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, בשעה שהייתי נכנס לבית המים, עד כאן. ואם כן לא הותרו לאדם ללמוד החכמות אלא בשעה שהוא פנוי מן התורה, ואי אפשר לו לעסוק בתורה כלל. והטעם, כי כבר אמרנו ההפרש שיש בין התורה ובין שאר החכמות; כי התורה היא חכמה אלקית לגמרי, שהוא משפט השם יתברך, וכמו שהארכנו למעלה. ומאחר שהתורה היא משפט אלקי*, ולא תמצא מעלה זאת בשמים, כי השמים הם גשמיים. וכל אשר בני האדם עוסקים בהם, אין החכמה הזאת חכמה אלקית נבדלת. ולכך לא תמצא התורה במי שכל חכמתו הוא בשמים, במה שאין החכמה הזאת חכמה אלקית. ולפי זה אף שאר חכמות, כמו חכמת הטבע, שהם מעיינים במציאת עולם הזה הגשמי, אסורים.  

Shmuel would only learn astrology in which he was an expert, in the bathroom. The reason is that why should one learn the lower level secular wisdom if at that time he could be learning Hashem's wisdom? Why earn $20 dollars an hour if at that same time you could have a jobs that pays thousands of $'s an hour?!! Go for the gold!! 

אבל בפרק הישן (סוכה כח.), "אמרו על רבי יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא משנה תלמוד אגדות וכו'", עד "תקופות, גמטריאות, שיחת מלאכי השרת, שיחת שדים, ושיחת דקלים וכו'". ואם כן כל אלו מותר ללמדם, ומצוה ללמדם. ומה שאמר (דב"ר ח, ו) "לא הייתי מביט בה אלא בשעה שהייתי נפנה לבית המים", יש לפרש כי חכמה זאת חכמת חוזה בכוכבים, אשר חכמה זאת אינו לעמוד על מציאות עולם וסדר* שלו. אבל חכמת מהלך הכוכבים והמזלות, בודאי מחוייב ללמוד. וראיה לזה בפרק כלל גדול (שבת עה.), אמר רבי* שמעון בן פזי, אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא, כל היודע לחשוב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר (ישעיה ה, יב) "ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו". אמר רבי שמואל בר נחמני, מנין שמצוה לחשוב תקופות ומזלות, שנאמר (דברים ד, ו) "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים", איזה חכמה שהיא "לעיני כל העמים", הוי אומר זה חישוב* תקופות ומזלות, עד כאן. ורצו בזה כי תקופות ומזלות אשר הם בשמים, [הם] "פעל ה'", ונקראו השמים "מעשה ידיו", שנאמר (תהלים ח, ד) "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך". וזה כי מן השמים יכול האדם להכיר מהם מעלת הפועל אשר פעל אותם, ועל גודל כחו ועל חכמתו, כאשר מתבונן במהלך שלהם ובסדר שלהם, ולכך האדם מחויב עליו לדעת ולהכיר את בוראו.  

ומה שאמר "כי היא חכמתכם לעיני כל העמים", מפני כי האומות הם שרוצים להתחכם בחכמה הזאת ביותר, והיו מתחכמים בזה בחכמה עצומה מאוד מאוד, כאשר ידוע. ותמיד באו אחרים אחריהם, ובטלו טרחם אשר טרחו ועמדו עליהם. וכמו שבא אחד שהיה נקרא בעל תכונה חדשה, אשר נתן ציור אחר, וכל אשר הבינו הראשונים אשר לפניהם - ונתנו הראשונים ציור ומהלך לכוכבים ומזלות ולגרמי* השמים - סתר את כלם, ונתן ציור חכמה חדשה. רק שהוא עצמו כתב כי עדיין לא יוכל לחשב* את הכל. וכאשר ישראל חושבים תקופות ומזלות, ונותנים טוב טעם ודעת. כי דבר זה שהיה מחלוקת ביניהם בזמן אשר מסבב השמש גלגלה, והירח גלגלה, לא השוו דעתם. כי איך יהיו משוים את דעתם, כי כל אחד התחכם מדעתו ושכלו, ואיך אפשר לעמוד על הרגעים ועל השעות שמסבב כל גלגל וגלגל. אבל חכמי ישראל, שהיה הדבר מקובל בידם מפי משה מסיני שמסר לו השם יתברך, הוא בלבד אפשר* לו לדעת האמת. וכך הוא, כי הדבר שהוא בידינו מקובל לנו במהלך החמה והלבנה, אומרים על זה שהוא יותר נכון ויותר מקובל. ומכל שכן כאשר היו חכמי ישראל הראשונים שהיו יודעים כל הדברים על אמתתם, כפי מה שקבלו מפי הנבואה מפי משה. ולכך על זה נאמר "כי היא חכמתם ובינתם לעיני כל העמים".  

ומזה נלמוד כי כל דבר שהוא לעמוד על מהות העולם יש לאדם ללמוד, ומחויב הוא בזה, כי הכל מעשה השם הוא, ויש לעמוד עליהם ולהכיר על ידי זה בוראו. 

Wisdom like astrology which doesn't tell you haw nature works has less value and should only be studied when one could not otherwise learn. Wisdoms like astronomy which teach one "מציאות וסדר העולם" - how things work in nature - it is a MITZVA to learn.

אמנם עדיין צריך עיון, שהרי אסור ללמוד מרב שאינו הגון, כמו שהתבאר למעלה (פ"ח) אצל רבי מאיר, שלמד תורה מאחר (חגיגה טו:). וגם זה אין* ראייה, דשם אמר כשהוא לומד מפיו, ויש לו התקרבות וחבור אל הרב שמקבל ממנו שאינו הגון, ולכך אסור. אבל מן החבורים שחברו אין שייך זה. מכל מקום צריך עיון ללמוד בחבורים שלהם אשר הם דברים נגד תורת משה רבינו עליו השלום, בחדוש העולם, ובידיעות השם יתברך, ובהשארת הנפש, ועולם הבא, אם יש לעיין בהם. כי אולי יש לחוש "כי נופת תטופנה שפתי זרה" (משלי ה, ג), שמדברים דברים לפי שכלם, לא מן הקבלה כלל, רק לפי חקירתם, ויש לחוש באולי יהיה המעיין נמשך אחר דבריהם וראייתם, כמו שמצינו בני אדם שהיו נמשכים אחריהם, כאשר רוצים לפתות* שכל האדם, אשר שכל האדם קצר להשיג הדבר על אמיתתו.  

Don't learn secular disciplines DIRECTLY from the mouths of Goyim [or those who live like Goyim]. Like - going to college and hearing lectures from professors [who are almost universally leftist liberals.] But you can read their books - as long as they don't contradict our faith which might well constitute a problem. [Note: It is hard to find secular books that don't contradict our faith and where the very premises upon which the book is written are not against our basic belief system]. 

אך אמנם אם דעתו כמו שאמרו (אבות פ"ב מי"ד) "ודע מה* שתשיב לאפיקורס", ואם לא ידע דבריהם איך ידע להשיב על דבריהם, ואם כן צריך לדעת דבריהם. ודבר זה בודאי מותר אם כוונתו ללמוד דבריהם כדי שידע להשיב לאפיקורס, כי דבר זה אזהרה רבה ויתירה כמו שאמרו "ודע מה שתשיב לאפיקורס", ומנו זה עם דברים גדולים, שמזה תראה כי נחשב זה דבר גדול ביותר. ולענין זה מותר ולא נחוש שיהיה נמשך אחר דעתם, אם תחלת כוונתו לסתור דבריהם כאשר דברו נגד התורה ודעת חכמים.  

אך לעשות דבר זה להביא דבריהם לפרש בהם דברי תורה, ולהם אין חלק וזכרון בתורת משה, והרי (משלי י, ז) "שם רשעים ירקב". ובפרק חלק (סנהדרין קו:) "גם אל יתצך לנצח" (תהלים נב, ז), דלא לימרו* הלכה בשם דואג, ואיך אמרו דברים מפי אלו אשר לא האמינו בתורת משה כלל. ולא מצאנו דבר זה בתלמוד להזכיר את אחד להביא ממנו שום דבר חכמה את אשר לא היה לו חלק בתורת משה. ומקרוב זה שנתפשטו חבורים אלו, ונמשך* דעות בני אדם אחר דבריהם להתחכם גם כן בדברים שמגיעים לעקרי האמונה, כאשר טבע האדם נכסף לחקור אחר זה, ובשביל זה היו קצתם יוצאים מן עיקר האמונה בכמה דברים. ואיך אפשר דבר זה שיעמוד האדם על דברים אלו בחקירתו, שההשגה בדברים כמו אלו רחוק מן האדם. ואף דבר שהוא אתנו והוא למראית עינינו אין האדם עומד עליהם, ואיך דברים כמו אלו. בודאי אם הדבר שנמצא בדבריהם הוא פירוש וחזוק אל הדברים שנמצאו בדברי חכמינו, דבר זה ראוי לקבל. אבל אם אין הדבר הזה חוזק אל האמונה שנמצא בדברי חכמים, אבל הוא* כנגד מה שנמצא בתורה אף בדבר מה, חס ושלום שיהיה מקבל אף דבר קטן. ובפרט ההשגה בו יתברך, שזאת ההשגה נבדלת מבני אדם, וכמו שפרשנו למעלה במה שאמר הכתוב (משלי ב, ד-ה) "אם תבקשנה ככסף וגו' אז תבין יראת ה'", כי אין לעמוד על ההשגה שהיא בו יתברך כי אם בטורח גדול. ולפיכך אין להשגיח בדבריהם כי לא ידעו ולא יבינו בזה. והתבאר לך שאל יסמוך האדם על דבריהם מה שהוא כנגד תורתינו, או כנגד דברי חכמים. כי כאשר תשכיל ותעיין בדברי חכמים, תמצא כי* בכל מקום שידעו דבר שיצאו חכמי האומות* מן האמונה, השיבו על דבריהם וטעותם, עד שאין מקום לדבריהם כלל.  

העולה מדברינו, כי יש לעיין בדבריהם, שיוכל להשיב על דבריהם לשואל, כמו שאמרו חכמים. ואם ימצא דבר הגון בדבריהם המחזיק האמונה, יקבל. אך מה שנמצא בדבריהם אף דבר קטון שהוא כנגד אמונת ישראל, או [כנגד] אשר נמצא בדברי חכמים אף דבר קטון, חס ושלום לשמוע להם. אך יתבונן בשכלו להשיב על דבריהם כפי שכלו. ובזה יהיה זהיר וזריז בכל נפשו להעמיד דבר אמת, שלכך אבות העולם הראשונים צוו בגודל האזהרה (אבות פ"ב מי"ד) "הוי שקוד ללמוד כדי שתשיב לאפיקורס", וכמו שפרשנו שם. ובודאי אין זה נאמר רק על פילוסופי יון, שהיו חוקרים מדעתם ומשכלם, ושאלתם חקירה פילוסופית*. ולכך אמרו* שיהיה "שקוד", דהיינו זריזות יתירה [ב]שכלו(-ת-)* להשיב על דבריהם, ולהעמיד* דת אמת. ובזה יהיה שכרו עם הצדיקים בגן עדן, אמן כן יהי רצון. סליק.

One should learn in order to know how to answer the Apikorsim. 

Now let us see what Maran HaRav ztz"l says about this: 

א׳:תתפ״ז

דבר פשוט הוא שהצדיק עושה כל מעשיו בקדושה, וכל פעולותיו הגשמיות עולות הן לתקונו של עולם, וזאת היא אהבת המלאכה, שכל-כך שגבה מעלתה מצד עצמה ושנתנה בברית. ומעתה אין ספק שתקון עולם מלא והתרחבות אור הקדש נמצא באמת בכל מלאכה. כל תנועה שמצלת איזה חלק מן ההויה מן שליטת התוהו, דבר גדול וכללי יש כאן. אמנם הנעלה מכל היא ההצלה הכללית של הכשרת החיים הפנימיים של המציאות, להוציאם מידי גלמותם ולתקנם בתור כלים שלמים העושים את תפקידם יפה. אבל המחשבה של גדולי הדעת מתאחדת גם עם הנטיה ההמונית וקל וחומר עם נטית אהבת המלאכה והעבודה הממשית, שהיא כבר נטיה של שאר רוח, ורוח אלהים חופף עליה. וכשישנם צדיקים בדור, שאור ד' מופיע עליהם תמיד, הם מאחדים נשמתם עם נשמת הכלל כולו, והגות לב פנימי של המוני בני אדם עושי המלאכה מתאחדת עם הגות לבבם. וצד המארה שיש במלאכה שהיא באה מצד קנאת איש מרעהו, ומצד שנאת הבריות היונקת הרבה ממלחמת החיים בצורתה הארורה בעולם הירוד, הרי היא הולכת ומתפכחת, ויוצאה היא מכלל ארור ובאה לכלל ברוך. לפעמים יש כח בצדיקים לתן אור קדושה בעצמות המלאכה עד שיהיה בה כח מעין של תורה, להביא לחיי עולם הבא ולתקן את הפגמים ולהשיב בתשובה גמורה את עוסקיה, גדול הנהנה מידיע כפיו יותר מירא שמים.

The Tzadikim elevate the work of the laborers to a level of holiness.

 וכשם שיש כח להמשיך את הקדושה והאור האלהי הפנימי בכל המלאכות ולהוציאן מכלל אתלתיא, כן יש כח להמציא אור קודש בכל הלשונות ובכל החכמות שבעולם, והצדיקים הגדולים צריכים להתפלל שיתמשך אור נועם ד' בכל החכמות ובכל הלשונות, באופן שמכל מקום יופיע כבוד ד' ומכל מקום יפוצו קרני אורה של תורה, ותפילתם של צדיקים והארת רצונם עושה רושם נמרץ עד אין קץ ותכלית. ביחוד צריכים להפנות לזה את התפילה בעת שרואים שהנטיה גדולה לשפות ומדעים, ואי-אפשר להלחם עם כל הפונים אליהם, והזמן ואותותיו מראים את ההכר, אז קמים צדיקים פנימיים לתשועה, בעבודה בחשאי, ובגדולת נפש חיה יחידה, באים ופותחים את הצנורות הסתומים, לשום סוד ד' בלמודיו, ולמודי ד' הם כל מה שבעולם, וביחוד כל מה שיש בו משום תקוני העולם, ומעוררים הם את הקדש שבכל לשון בכחו של יוסף, שכלל הכל באות ה' שבו נברא עולם הזה שנתוסף על שמו ובכחו של הדבור שבסיני שבא להרבות אור גדול יותר ויותר מזה. ד' אלהים יתן אומר המבשרות צבא רב שנחלק כל דבור לשבעים לשון, וכן באר משה את התורה היטב, והיטב זה היינו שמצא ערך הטוב האמתי שבכל לשון, הכח האצילי בהוד קודש, ואז הולכת השפה ומתבררת, ושפה ברורה הולכת ומתהפכת אל כל העמים לקרא כולם בשם ד'. וכל המלאכות יאירו באור החיים על-ידי מלאכת הקודש, וכל מה שמתוספות מלאכות ועבודות גשמיות בארץ-ישראל, תצא על-ידי ישראל ביסודה המלאכה והעבודה משפלותה המאררה, וכל מה שתגדל השפעת לשון הקדש בעולם, וכל מה שיעלה כח התורה והתפלה הטהורה, המאמצת להרחיב את אור האצילות האלהית בעולם, לבררה ולהודיע לבני אדם הדר כבודה בכל דרכי הודעה ובכל דרכי ברור והסברה, כן יוסיף האור להגלות על כל שפה ולשון ועל כל חכמה ומדע, וקל וחומר שיחול אור ד' על כל הדברים שבטעם, ביופי ובשירה, בהליכות דרך ארץ ובארחות הנמוס, ואפילו בקשוטים והדורים ואפני ההנהגות והנמוסים היותר מודרנים, כמובן המובחרים והעדינים שבהם, ובכולם יחל אור ד' לפעם. והרעיון המקשר את הכל אל הטוב והיושר, אל העדן ואצילות הרוח, אל אהבת העבודה בהדר הבטחון האלהי, והאהבה העליונה המשפיעה אור וחיים בכל נשמה יגלה הויראה בכל הענפים הרחוקים הללו, וחיי עולם וחיי שעה יתקשרו בחוברת אמיצה, יקבלו דין מן דין, ויאירו כל הפרטים כולם באור הכלל, וכל ההופעות המעשיות והשכליות שבעולם מאורה העליון של אור תורה אשר האיר אב המון גוים איתן האזרחי, שהאיר ממזרח צדק, יקראהו לרגלו, והנה כבוד אלהי ישראל בא, מדרך הקדים, וקולו כקול מים רבים, והארץ האירה מכבודו.ואפילו התכנים היותר נפולים יתרוממו ויתקדשו, ומעין מבית ד' יצא והשקה את נחל השטים.  

Through Torah and tefilla we can elevate all of the seemingly mundane languages and wisdoms and even etiquette and manners [!!!] of the nations to a holy status. 

א׳:תתפ״ח

המדע הפנימי, וביותר הפנימי שבפנימיות, שהוא מדע הקודש, המחיה את אור החיים, אינו תלוי בשום מדע אחר, כי הוא נהר עליון אשר מעדן יוצא, מכיפיה מיבריך. ומה שמחברים את התורה והחכמה אינו כדי להשלים איזה חסרון כח, כי אם לחבר חיבורים והופעות חדשות. ויצירה זו של התחברות אור רוח הקודש, פנימיות התורה, עם החכמה של ההכרה האנושית, במלא הקומה של שניהם, ובמלא רוח הידידות המתאימה של שניהם, תחדש בעולם נשמות חדשות, ותתן צביון חדש, רענן ובריא, לחיים. ומירכתי שאול תוציא אורים גדולים, להאיר באור חדש, באור צדיקים, לכל יושבי תבל. 

Torah is the holiest wisdom. Connecting Torah to secular chochma brings out new light. 

א׳:תתפ״ט

צריכים ליסר את עצמו לאהבת הבריות, וביחוד לאהבת המעולים שבבני אדם, החכמים, הגיבורים, המשוררים והאמנים, העסקנים. צריכים להכיר את אור הטוב שבמצויינים שבבני אדם, שעל ידם אור ד' מתפשט בעולם, בין כשהם מכירים את ערך משלחתם בין כשאין הם מכירים אותו.

Love all people, especially those of a higher quality - scholars, soldiers, poets, businessmen etc. Through them the Light of Hashem appears in the world.  

א׳:תת״צ

צריכים תמיד למצא את הצד המכובד שבל ענין. אז יגלה אור העולם כולו בכבודו העליון, ויחל להתקיים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ.

We have to find the dignity in everything. Then the Light of Hashem will shine on the earth and disgrace will be removed. 

According to the Rav ztz"l - the Tzadikim have the capacity to elevate the mundane pursuits of man, including the study of secular wisdom and work. So even if those involved don't have the proper intention, the holy people can sanctify their pursuits. 

It is clear that the Rav would instruct those who are studying secular wisdom to have kavana לשם שמים. 

So everyone agrees that there is room to study secular wisdom as long as one has the right  intentions [parnassa, understand Torah, know what to answer an Apikorus etc. etc.]. When one doesn't have the correct intentions, the Tanya says [and we didn't see that in the Maharal or Rav Kook] that it contaminates you. That is a chiddush. According to Chazal it would seem that it is just a matter of Bittul Torah [no small matter either!!]. 

Hopefully more on this in the future.