לימדונו רבותינו בעלי החכמה הפנימית כי קודם שנברא העולם בכ"ה באלול, קדם לו תהליך ראשוני ששם הקוד שניתן לו הוא הצמצום. בכללות ובאופן גס משמעותה של פעולה זו היא צמצום נוכחותו ופעולתו האין־סופית של הבורא, כך שנוצר מרווח מוגבל וחלל ריק מאורו של הקב"ה, שאל תוכו הוא יצק אחר כך את כל הבריאה כולה. בתהליך הזה, המציאות שנוצרה התרחקה מאורו האין־סופי של הקב"ה באופן הגדול ביותר. מאותו זמן ואילך אנו רק מתקרבים ומתקרבים בתהליך אין־סופי לאורו יתברך. ממוצא דבר אנו מבינים כי למעשה תהליך הבריאה כולו נוצר על ידי יצירת הריחוק הגדול ביותר מאת הבורא. הצמצום, ויצירת הריחוק הזה, קרה בא' אלול שנה א' לבריאת העולם (בית גנזי, פתחי תפילה ד עמ' 10).
[וכך הוא סדר הדברים א' אלול עליית הרצון וצמצום החלל מב' אלול עשרה ימים אצילות י' עגולים שהם קדמו כידוע מבחינת נפש עד י"א אלול. י"ב אלול אצילות יושר א"ק שהוא בחינת פרצוף אחד מבחינת רוח. י"ג אלול אצילות אורות הראש. י"ד אלול אצילות אורות האוזן. ט"ו אלול אצילות אורות החוטם. ט"ז אלול אצילות אורות הפה שהוא עולם העקודים. ובי"ז התחיל אצילות אורות עינים עולם הנקודים שהיו כלים נפרדים שנמשכה מלכותם ושבירתם עד כ"ד אלול. ובכ"ה התחיל עולם התיקון.]
הריחוק הזה שנוצר בא' אלול, לא נוצר כדבר כשלעצמו. כל כולו נועד ליצור תנועה. למה הדבר דומה? לחץ הנתון בקשת, שככל שאנו מעוניינים ליצור תנועת חץ רחוקה ומהירה יותר כך אנו מושכים לאחור את הקשת. הריחוק והריק מנוכחותו של הקב"ה בתחילת הבריאה יצרה תנועה השואפת לשוב ולהתמלא מהאור האלוקי – היא יצרה תשוקה, צימאון אדיר לאור ה'. "והיצירה כולה לאה וצמאה, אין פתח לשערי אורה, אין צינור לזרימת חיי קודש וטוהר, אין דרך ללשד טללי אורות! וגיבורי כוח, נשמות עליונות, צדיקי עולם שואגים בצימאון נפשם, ומלאכי שלום כהמות גלים יהמיון, בשקיקה גדולה להתגדלות אור אלוהי עולם ונועמו, וכל העולמים כולם צחי צמא שואגים: הבו אור בעטוף נפשם" (אורות הקודש כב, א).
התשוקה והצימאון לא־ל חי היא התנועה שממלאת את העולם כולו מאז ועד עתה וגורמת לו להתקדם. העולם כולו מחפש פתרון, נחמה, משמעות, כאייל העומד צמא על אפיקי מים. לתנועה המחפשת את אורו של הקב"ה שיזיל טיפות של נוחם לעולם מבולבל קורא מרן הרב קוק זצ"ל בפשטות – תשובה. "רוח התשובה מרחף בעולם והוא נותן לו את עיקר צביונו ודחיפת התפתחותו" (אורות התשובה פרק ה, ד); "על ידי התשובה הכול שב לאלוקות, על ידי מציאות כוח התשובה השורר בעולמים כולם, שב הכול ומתקשר במציאות השלמות האלוקית" (שם, ד ב).
זוהי גם המשמעות לאמירתם של חז"ל שהתשובה קדמה לעולם (תנחומא פרשת נשא סימן יא ד"ה ילמדנו רבינו) – היא קדמה לעולם ולפיכך היא יסוד העולם (אוהת"ש ה, ו*), כלומר היסוד הרוחני שעליו בנויים העולם והתפתחותו.
