יקיר קאופמן
נוירולוג ומנהל מחלקה במשרד הבריאות
חזרתי בתשובה בזכות ימימה אביטל, בתהליך הדרגתי. בתחילת תהליך התשובה לא כל כך מצאתי את עצמי בעולם היהדות, הסתובבתי בכל מיני מקומות ולא חשתי משוייך למקום מסויים. ואז, בהשגחה פרטית, הגענו לשנתיים בטורונטו, להתמחות העל שלי. איזה ישראלי שכר בשבילנו דירה, וראינו שמעבר לכביש היה מרכז חב"ד הגדול בטורונטו.
לא היינו קשורים לחב"ד, אז הלכתי לבית כנסת אורתודוקסי אחר, עד שבשבת אחת החלטתי לנסות את בית הכנסת של חב"ד. נכנסתי למניין חב"ד ישראלי, ובו ישב הרב ישראל לנדא – בנו של הרב לנדא מבני ברק זצ"ל – והוא הראה לי פנים שוחקות, והציע לי לשבת ללמוד.
הוא פתח את הספר 'ליקוטי תורה' – תורותיו של האדמו"ר הזקן על התורה, ולפתע הרגשתי כאילו קיבלתי מכת ברק. הייתי בשוק, הדברים היו כל כך עמוקים, נפלאים, מהפכניים ומחודשים. לא נתקלתי מעולם בכזה טקסט, ותהיתי מי עומד מאחורי הרעיונות המופלאים האלו. ממש כאילו טעמתי יין הונגרי, בלשונו של ר' נחמן מברסלב. הכרתי תורות של חסידויות אחרות לפני כן, אבל זה היה בשבילי משהו אחר.
התחלנו ללמוד בקביעות יחד והרגשתי שנפקחו לי העיניים. כך לפתע זכיתי לגלות את תורות חב"ד המלאות ברזין דאורייתא, בחוכמה בינה ודעת. עד היום אני לא מפסיק להיות מופתע ומוקסם מהעומק, מהחדשנות, ומהרוחב האדיר והאינסופי, ואני שותה את זה בצמא יום יום.
הגילוי של תורת חב"ד הביא איתו עוד הרבה דברים מדהימים: העבודה האמיתית בשטח של "ואהבת לרעך כמוך", שכל יהודי הוא "חלק אלוה ממעל ממש", ובעיקר את תפיסת המציאות כשליחות – לא לשאול: מה אני רוצה? אלא: מה רוצים ממני? ופשוט לקחת אחריות אינסופית על המתרחש סביבי, ובכך לזכות לחיים בריאים ומלאי משמעות, אחריות ועשייה. זה הפך לי את החיים, ונתן לי המון כוחות להזיז דברים חשובים קדימה.
