איתא במד' צרור המור דודי אעפ"י שמיצר ומימר לי בין שדי ילין. וכמו שהי' תכלית גלות מצרים שישכון ביניהם כמ"ש אשר הוצאתי אותם כו' לשכני בתוכם. כמו כן בימים הנוראים שנכנסין למשפט ומתענים ביוהכ"פ כדי לבוא לטהרה שיזכו אל השראת השכינה. וסוכות בחי' בין שדי ילין. ורומז שני שדיך למשה ואהרן. כמו כן סוכה רומז לאהרן ולולב למשה רע"ה. כמ"ש במ"א ויקח משה עצמות יוסף עמו. ולכן כ' למען ידעו כו' בסוכות הושבתי בהוציאי אותם. לידע כי תכלית יציאת מצרים הי' לשכון בתוכם: [תרס"ה]
הסוכה היא עדות על מחילת העונות ביוהכ"פ כדאיתא במלאכת המשכן שצוה הקב"ה אחר יוהכ"פ שהי' עדות שויתר להם על החטא. כמו כן בכל שנה הסוכה עדות על המחילה שביוהכ"פ. שהרי חל שם שמים על הסוכה כעין שהשרה שכינתו ביניהם במשכן. והכל בכח התורה ולוחות שניתנו ביוהכ"פ כמ"ש עלית למרום כו' לקחת מתנות הוא לוחות האחרונות שהיו בחי' מתנה. כמ"ש אוהבם נדבה. אעפ"י שחטאו מ"מ מסר להם התורה. ובשבילה נמכר עמהם כמ"ש במד' בכל מקום שתלך קיטון אחד עשה לי. וזה בחי' הסוכה: [תרס"ה]
אחר יוה"כ חג הסוכות דכ' ויספו ענוים בה' שמחה רומז לחג האסיף שזכו בנ"י לבחי' ענוה ביוה"כ במצות ועניתם. והוא בחי' מרע"ה ענוה גדולה מכולם. בר"ה בחי' יראה ויוכ"פ בחי' ענוה דכ' עקב ענוה יראת ה'. יראה מביא לידי ענוה ואמרו חז"ל בגסות אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור. א"כ בסוכות שזוכין בנ"י למצות סוכה דחל שם שמים על הסוכה ואומרים אני והו. וכמו שאין הקב"ה דר עם גסי הרוח כמו כן ענוים צריכין דירה מיוחדת. ומרע"ה עניו מכל אדם כו' על פני האדמה ולכן נתעלה לשמים שלא הי' יכול לדור למטה. מעין זה בנ"י ענוי ארץ יותר מכל האומות וצריכין סוכה ודירה מיוחדת להיות מובדלים מגסי הרוח. ולפי שענוים זוכין להשראת השכינה כמ"ש אשכון את דכא לכן הם שמחים דהשמחה במעונו: [תרס"ד]
