עיקר השמחה בחג מהארת הנשמה שזוכין בנ"י אחר שנטהרו ביוהכ"פ כמ"ש לטהר אתכם. וכ' לב טהור ברא כו' אח"כ רוח נכון חדש בקרבי. ובכ"מ שיש התגלות הארת הנשמה יש שמחה. ובאמת עיקר השמחה לעתיד כמ"ש ישמח ה' במעשיו אמרו חז"ל שמח לא כתיב רק ישמח. וכן כ' ישמח ישראל בעושיו הוא בהארת הנשמה שנק' מעשי ידיו של הקב"ה כמ"ש נשמות אני עשיתי. וכן בש"ק שיש בו הארת הנשמה שהיא מעין עוה"ב. וע"ז כ' במזמור השבת כי שמחתני כו' במעשי ידך ארנן. שהשבת עדות שבנ"י הם בני עוה"ב ומרגישין הארת הנשמה. וכמו כן סוכה מעין עוה"ב בבחי' המקום ויש הרגשת הקדושה. והוא פריסת סוכת שלום בשבת ובסוכה. וע"ז כתיב שלום שלום לרחוק ולקרוב. שבת שלום לקרוב בחי' צדיקים ועמך כלם צדיקים. וסוכות שלום לרחוק בבחי' בעלי תשובות. ובאמת בכל איש ישראל יש ב' השלימות. דעמך כלם צדיקים ויש נקודה א' מיוחדת בכל איש ישראל שלא קלקל בה ונק' מצד זה צדיק. וכמו כן אין צדיק בארץ אשר כו' ולא יחטא ולכן יש בחי' תשובה ג"כ בכל איש ישראל. ומצות הסוכה עדות על שנתקבלו בנ"י בתשובה ביוה"כ ומאיר להם הנשמה. לכן הלל ושמחה בחג וכ' לא המתים יהללו. פי' הרשעים שאין להם הארת הנשמה. והגופים נקראים מתים שעומדים להתבטל ולמות. אבל הנשמה היא נשמת חיים. לכן אנחנו נברך מעתה ועד עולם שאנו יש לנו חלק לעוה"ב. וזהו עיקר החיים שמבקשים בר"ה ויוכ"פ לזכות להארת נשמת חיים:
בסוכות נבדלין בנ"י מן האומות ע"י מצות הסוכה שהיא דירה מיוחדת לכל האזרח בישראל כו'. ולכן דוקא בחג מקריבין ע' פרים מול ע' אומות. לומר דכל מה שבנ"י נבדלין לעצמם מזכין ג"כ לכל העולם. וכמו כן בביהמ"ק שהיו נבדלין בנ"י האירו גם לכל העולם. וכן איתא במד' אלו היו האומות יודעין כמה ביהמ"ק טוב להם יהיו מעטרין אותו בזהבים ע"ש. וכן מצינו באאע"ה שביקש לקרב כל העולם אל הקב"ה ואמר לו לך לך כו'. וכשתהי' נבדל בפ"ע עי"ז ונברכו בך כל משפחות האדמה. כמ"ש מזה בחי' תורה של אא"ז ז"ל ע"ש פ' וירא:
