טול קורה מבין עיניך

 בשנת 1795, בהיותו בן 33, כיהן החתם סופר (רבי משה סופר) כרב במקום שנקרא דרעזניץ (בגאליציה).

בדרשה שכתב אז לכבוד ז' באדר הוא התייחס למאמר חז"ל על הפסוק "ויהי בימי שפוט השופטים":

"דור ששופט את שופטיו. אומר לו: 'טול קיסם מבין שיניך', אומר לו: 'טול קורה מבין עיניך' ". (בבא בתרא טו ב)

ניתן להסביר בכמה אופנים את הטענה הזאת. ניתן לומר שהבעיה באותו הדור הייתה שהשופטים-מנהיגים בעצמם היו מושחתים, או להפך, שהבעיה הייתה אצל העם, שלא קיבל מרות ובא בטענות לא מוצדקות לשופטים, כדי לחפות על פשעיהם.

החתם סופר, מקורי כדרכו, מסביר טיפה אחרת, תוך שיתוף חוויתו האישית:

"קרה לשופטים ההם כאשר יקרה לי פה, בהוכיחי איש בינו לבין עצמו מדוע ככה עשית, הוא משיב אם ימחה מ"ו בשארי האנשים הרבים הרעים גם אני אשמע, לא זולת! ...וזה טול הקורה מבין עיניך, שיש לך להשגיח בעיניך."

כלומר אולי אני לא בסדר, אבל יש עוד המון אנשים שהם לא בסדר, ואליהם אינך בא בטענות, אותם כביכול אינך רואה! מה שנקרא בזמנינו "אכיפה בררנית".

כל זמן שלא תטפל גם בהם, לא אקשיב לך, כי אולי יש בידי עוון שהוא כמו קיסם, אבל יש בכלל הציבור קורה שלמה, ובכך אינך מטפל.

לפי פירוש זה, הטענה אינה שההנהגה בעצמה מושחתת, אלא שהיא לא אוכפת את הצדק באופן שוויוני.

למותר לציין שבדרך זו לא ניתן לתקן שום דבר, כי תמיד יהיה ניתן למצוא עוולות אחרות שאינן מטופלות (ברוח ה-whataboutism), או את אותה עוולה אצל אנשים אחרים.

לפני כמה שנים עסקתי בענייני זהירות בדרכים אצלנו ביישוב.

במסגרת זו דיברנו עם פקח החניה של המועצה האזורית שלנו על בעיות החניה ביישוב.

הבנת כבר שמדובר בהתנחלות בין התנחלוית, כלומר- אווירת חבר'ה שכונתית, לטוב ולמוטב.

נדלג ישר להקשר הנוכחי, משפט אחד כואב שהוא אמר לנו -

הוא אמר שהדבר הכי כואב לו, כשהוא נותן דו"ח למישהו, והתלונה שהוא מקבל היא - "אבל למה לא נתת לפלוני דו"ח?"

וזה כאב לו כי הוא שמע את זה רק מיהודים. גם לערבים יש טענות ותירוצים, אבל לא את זה.

יהי רצון שנצליח לשוב בתשובה שלימה על הנטיה הזו שלנו.