בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם חוֹטֵא הוּא בְּעָלְמָא דְּפֵרוּדָא•, וְאָז כָּל פְּרָט וּפְרָט עוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהָרַע הוּא רַע בִּפְנֵי עַצְמוֹ•, וְיֵשׁ לוֹ עֵרֶךְ רַע וּמַזִּיק. וּכְשֶׁהוּא שָׁב• מֵאַהֲבָה מִיָּד מִתְנוֹצֵץ עָלָיו אוֹר הַהֲוָיָה שֶׁל עָלְמָא דְּיִחוּדָא•, שֶׁהַכֹּל מִתְאַרְגֵּן בּוֹ לַחֲטִיבָה אַחַת, וּבַקִּשּׁוּר הַכְּלָלִי אֵין שׁוּם רַע כְּלָל•, כִּי הָרַע מִצְטָרֵף• אֶל הַטּוֹב לְתַבְּלוֹ• וּלְהָרִים עוֹד יוֹתֵר אֶת יִקְרַת עֶרְכּוֹ•. וּבָזֶה נַעֲשִׂים הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת מַמָּשׁ*.
בְּעָלְמָא דְּפֵרוּדָא - עולם הפירוד. כָּל פְּרָט וּפְרָט עוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וכו' - המבט שגרם לחטא הוא מבט התופס את העולם כנתון במאבק והתגוששות בין הטוב לרע. שָׁב - עושה תשובה. אוֹר הַהֲוָיָה שֶׁל עָלְמָא דְּיִחוּדָא - הכוח האלוהי האחדותי שביסוד הבריאה. אֵין שׁוּם רַע כְּלָל - לאחר התשובה, הרע שנעשה מסייע לטוב. הָרַע מִצְטָרֵף וכו' - למשל: כתוצאה מהחטא מתגברת באדם הסלידה מהרע וההערכה לטוב. לְתַבְּלוֹ - תבלין לטוב. הַנְּחִיצוּת וכו' - הנחיצות של התשובה המעשית לעליית הנשמה למעלות העליונות.
* הפיכת הרע לטוב
הָרַע מִצְטָרֵף אֶל הַטּוֹב לְתַבְּלוֹ... וּבָזֶה נַעֲשִׂים הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת מַמָּשׁ. הגמרא אומרת שהתורה משמשת תבלין ליצר הרע: "כך הקב"ה אמר להם לישראל – בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו" [קידושין ל:]. כמה מגדולי ישראל העירו, שבדברי הגמרא הללו לא נאמר שהתורה היא דרך לנצח את יצר הרע - אלא 'תבלין' ליצר הרע, כלומר דרך הדבקות בתורה יוכל האדם להפוך את מרירותו של יצר הרע ולהשתמש בה לדברים טובים ולקדושה. וכפי שביאר רבי צדוק הכהן מלובלין את עניין התשובה מאהבה: "ואהבה הוא שמהפך המר שהוא היצר והחשק שבאדם למתוק שמושכו לבית המדרש ולדברי תורה שבזה היצר רע - טוב מאוד... וזהו התורה תבלין ליצר לתבלו להיות טוב" [צדקת הצדיק אות רמב].
בדרך הפשט ניתן להסביר כמו שהסביר הרב אליהו דסלר , שאמנם התיקון השלם של העבֵרה ניכר רק בעולם הבא, ומבחינת האדם - בעולם הזה - רגע העבֵרה נותר רע כפי שהיה. אך אם עשה תשובה אחר כך, העבֵרה נעשית כלי לתשובה, כי היא זו שגרמה בסופו של דבר להתעלוּת של האדם [מכתב מאליהו, ח"ד עמ' 83].
