בסוכות תשבו כו' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי כו'. הענין הוא דכתיב ואשא אתכם על כנפי נשרים כו' פרש"י שנאמר על שנאספו בשעה אחד מרעמסס לסוכות. פי' שאינו עפ"י הטבע. איך שנהפכו בשעה אחד מהיותם עבדים לפרעה. להיות נמשך אחר ענני כבודו ית'. וזה חסד גדול בסוכות הושבתי בהוציאי כו'. וכמו כן נעשה מזה בכל שנה אחר ר"ה ויוהכ"פ שנגאלין מיצה"ר בכח האדם בשעה אחת להתהפך ולכנוס תחת צלו ית'. וזה בסוכות תשבו הוא נתינת רשות לבנ"י לישב בסוכות. וע"ז איתא הפותח שער לדופקי בתשובה. והשי"ת נותן בימים אלו שמחה לבנ"י כמ"ש ושמחתם. וע"י מצות ד' מינים שהם מביאים שמחה כי בעה"ב צריך לקבל האורח בסבר פנים יפות. וכתיב אשרי יושבי ביתך. והוא בסוכה שנק' ביתו של מקום שחל שם שמים על הסוכה. עוד יהללוך סלה ע"י הלולב שיכולין להלל ולשיר לפניו בשמחה. ובאמת אחר ימים הנוראים קשה למצוא השמחה. אם לא בעזר עליון ששולח שמחה בימים אלו ללבות בנ"י. וע"ז נאמר רצון יראיו יעשה. שימי סוכות הם ימי שמחה ורצון. דכתיב פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. שהרצון הוא שלימות הנפש. וכפי התשוקה ושמחה ורצון האדם כך הוא מוכן לקבל. ובר"ה ניתן חיות חדש לכל אדם לכן ניתן אח"כ בחג הזה הרצון כנ"ל. דאיתא לדעתן נבראו כו' אם כן בימים אלו שמתחדש הבריאה מתחדש גם הרצון. וז"ש רצון יריאיו יעשה. ע"י שקשה בעצמו להיות ברצון אחר ימים הנוראים שנופל פחד ויראה על האדם. לכן השי"ת עושה הרצון כנ"ל. וע"י זה ואת שועתם ישמע ויושיעם כו' שהמה ימי ישועה:
כתיב למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי. כי כשיצאנו ממצרים הי' רצונו ית' להיות נתעלין כמלאכים. כמ"ש יצאו צבאות ה' כו'. וכמ"ש בזוה"ק פ' פינחס כי הי' רצונו ית' לשרות בתוך בנ"י בירידת ביהמ"ק משמים כמו שיהי' לעתיד. אך שגרם החטא אח"כ ע"ש. וכמ"ש במד' בשלח ולא נחם בדרך ארץ רק למעלה מן הטבע. וכל מה שהי' לבנ"י פעם אחת נשאר מזה רשימה לדורות. ויכולין ע"י תשובה לחזור לזאת המדריגה. כי כבר הוציאו מכח אל הפועל זאת המדריגה. ולכן אחר ימי תשובה יש זכר למדריגה הראשונה. ועיקר הסוכות הוא התקרבות אליו ית"ש. כמ"ש אתם ראיתם כו' ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. ואמרו חז"ל שזה יום שבאו מרעמסס לסוכות כהרף עין. סוכה הוא מלשון סוכה ברוה"ק דכ' צאנה וראנה כו' בעטרה כו'. והוא מי שיכול לצאת מן הטבע והגשמיות כמ"ש באברהם לך לך מארצך כו' אשר אראך. ואיתא בזוה"ק בכל יום מכריזין ברקיע שיבואו לקבל עני המלך וסט"א ערקית. וזה מצות סוכה צא מדירת קבע. ולכן אחר עשרת ימי תשובה סוכה. הוא הסימן מי שנטהר ויצא זכאי במשפט יש לו חלק במצות סוכה. וכן איתא כי לעתיד ינסה הקב"ה את האומות במצות סוכה ומוציא חמה מנרתיקה כו'. היינו שמי שאינו יכול לצאת ממאסר הטבע א"י להסתכל בבהירות עליון. והזוכים עליהם נתקיים שמש ומגן ה' אלקים. ועיקר הסוכה הוא תיקון הנשמות כדכ' כל האזרח בישראל. ואז"ל כל ישראל ראוין לישב בסוכה אחת כי הנפשות קרובים. ולולב ומיניו הוא תיקון הגופות. ולכן יש בהם כמה מינים כדאיתא במד' מי שיש לו טעם או ריח. וצריכין להתאחד באגודה אחת. ולכן שבת אין צריך לולב כי הוא יומא דנשמתין ולאו דגופא:
