כ־1,400 תושבים מתגוררים בעיירה קולומבוס שבניו מקסיקו, ארה"ב. שוו בנפשכם שבבחירות הקרובות שיתקיימו במקסיקו ביוני 2024 ייבחר נשיא שהוא למעשה נציג נסתר של אחד מקרטלי הסמים במדינה. ונניח לרגע שזמן קצר לאחר מכן, על רקע מלחמות הסמים וצעדי ענישה אמריקניים, בהוראת הנשיא המקסיקני הנבחר, יפלשו כמה מאות חמושים לעיירה האמריקנית הפסטורלית, השוכנת ממש על הגבול בין שתי המדינות, יטבחו 1,200 מתושביה וייקחו בשבי את ה־200 הנותרים. מה תהיה תגובת האמריקנים?
שימו את השאלה הזו בצד ונעבור למקרה אמיתי. ב־1982 שלטה החונטה הצבאית בארגנטינה. משטר אכזרי שהוביל את המדינה לחוסר יציבות ולמשבר כלכלי. מתוך מצוקה פוליטית, וכדי לזכות בלגיטימציה, ניצל המשטר את הרגשות הפטריוטיים של הציבור ויצא למלחמה נגד בריטניה על השליטה באיי פוקלנד (מלווינס). האיים, על כ־1,800 תושביהם, ובמרחק של כ־500 ק"מ מחופי ארגנטינה, נכבשו בקלות. במרחק 13,000 ק"מ משם, בלונדון, סערו הרוחות. איך הארגנטינאים העזו להרים ראש, להשפיל את בריטניה הגדולה ולגזול את אדמותיה?
בתוך זמן קצר נשלח כוח משימה בריטי, שכלל שתי נושאות מטוסים, צוללות גרעיניות, מפציצים, מטוסי קרב ואלפי חיילים. המלחמה, שהחלה כמלחמת בזק, התארכה (74 ימים), כי איש בלונדון לא ציפה שהארגנטינאים יילחמו בגבורה ויסבו לבריטים אבידות. אולם בסופו של דבר מרגרט תאצ'ר, "אשת הברזל", השיגה ניצחון מוחלט, ארגנטינה נכנעה, והאימפריאליזם הישן ניצח.
הפגנות בארה"ב? תסיסה באירופה? דרישה מבריטניה לוותר על שטח כבוש שסביבו קיימת מחלוקת של כמעט 200 שנה? ברור שלא. בריטניה נלחמה בטרור של החונטה הצבאית ובשם הצדק (שלה) ניצחה.
קפיצה קדימה - מתקפת הטרור ב־11 בספטמבר גבתה כ־3,000 קורבנות. בעקבות המתקפה יצאה ארה"ב למבצע "חופש לעיראק", למרות שבין עיראק לטרוריסטים לא היה שום קשר. כמה קורבנות השאירה המלחמה בעיראק? ההערכות נעות בין 400 ל־600 אלף הרוגים. טענות לרצח עם? הזמנה לחקירה בבית הדין הבינלאומי בהאג? שטויות. האמריקנים יצאו למלחמה בשם הדמוקרטיה המערבית, בשם הרצון להילחם בטרור האסלאמי הקיצוני, וכמובן על הדרך לשחרר את העמים בעיראק ובאפגניסטן מהעריצות ששלטה בהם. הם אכן השיגו ניצחון מוחלט, אבל אף אחד לא שפט אותם על המחיר.
אלה דוגמאות קטנות. לא הזכרנו את הניצחון המוחלט על גרמניה ויפן, שכלל הפצצה אמריקנית־בריטית חסרת הבחנה על דרזדן בפברואר 1945 (25 אלף הרוגים), ואת שתי פצצות האטום באוגוסט 1945 (כ־180 אלף הרוגים רק מהפצצות עצמן). יהיו מי שיגידו שזו היתה מלחמת עולם, וחוקי ניהול המלחמה השתנו. אז איפה היה העולם כשסדאם חוסיין טבח 200 אלף כורדים בשלהי שנות ה־80? לאן נעלמו האירופאים והאמריקנים כשבשאר אל־אסד רצח יותר מ־500 אלף בני אדם (חלקם באמצעות נשק כימי), והקים קרמטוריום ענק במטרה להשמיד אלפי גופות של מי שהוגדרו כ"מתנגדי המשטר"?
לתופעה הזו יש שם - מוסר כפול. גל ההפגנות הפרו־פלשתיניות באירופה ובארה"ב מנותק משורשי הסכסוך הפלשתיני־ישראלי. מדובר באנטישמיות לשמה, שכל מטרתה לרדוף יהודים ולהביא לחיסול מדינת ישראל. במשך עשרות שנים בנו ארגונים אסלאמיים, במימון מדינות המפרץ הפרסי (בייחוד קטאר), את כוחם בציבור האמריקני והאירופי. הם השקיעו כסף רב בתחומי החינוך והרווחה במסווה פילנתרופי, אבל המטרה היתה השפעה פוליטית. והנה הגיעה השעה לפרוע את השטר.
כעת מתברר, יותר מבעבר, כי מותר לישראל לספוג מתקפות רצחניות אבל אסור לה להביס את אויביה. לכל העולם מותר להשיג ניצחון מוחלט, רק לא לישראל. זה נורא, כי היא המקלט היחיד לעם היהודי.
