To the dear reader who finds the Torah bored to tears so he instead watches inane podcasts or doomscrolls,
For whom the Gemara is just not his thing,
For whom learning simply doesn't flow,
And who, in some hidden, unofficial corner of his heart, would secretly prefer it if we had never received it at all.
This is exactly for you. I want to try a little thought experiment here: let's try to imagine a world without Torah.
You wake up in the morning, life is sweet. No need to wash your hands because the mitzva of hand-washing doesn't exist. There are no tfillos either—no Tefillin, no Tzitzis. You can just head straight for the food. This time, you can also eat your bread entirely for your own enjoyment; there's no Bentching, so you don't waste any precious time (like that half-minute of mumbled, unclear words).
That's it. You have an entire day to do whatever you feel like. Whatever you really want. That secret bucket list you keep in your pocket for the day everything becomes permissible? This is the time to check it off! Go wild on this world with zero accountability.
What a blast!
First thing's first: you look for your wallet which you left on the table—it has your cash and credit cards in it. No way! It’s simply not there. You try to ask the people around you if anyone saw it, but everyone denies it. Obviously, someone is lying, maybe everyone is lying, but you have no proof.
How did you end up in such an absurd situation, where you can't even leave simple personal belongings around safely?
Don't be silly. Where do you think morality came from?
That's how it is. No Torah—no morality.
Let’s keep going. You walk down the street, enjoying your freedom, when suddenly an old man trips and falls onto the pavement right in front of you. Weirdly, nobody stops, not even for a second; nobody cares about him. You feel like screaming, like explaining to people that ignoring someone in distress is a terrible thing. But to your surprise, you realize that you don't really care about the old man either. He fell? Let him deal with it. Surreal!
Don't be amazed. You are in a world without Torah. Caring and thinking about others simply aren't in the vocabulary.
Without Torah, there is simply no sensitivity toward the other. Why should you care? We are all the result of a Great Cosmic Error that produced the overdeveloped monkeys we are.
At one of the clubs you "privileged" yourself to visit as part of your liberation, you see a gang of teenagers beating someone to a pulp. This is something you've never seen in your life—cruelty for the sake of cruelty. He did nothing to them, didn't bother them; they just enjoy inflicting pain.
You feel like throwing up. You don't want to live in a malicious world; generally speaking, you strive for goodness in your life.
Bummer! Goodness is the representative and the result of Torah in the world.
A world without Torah is a world without good.
After partying your heart out and for dessert engages in some of the practices discussed at length in the Rambam's Hilchos Issurei Bi-ah, enjoying everything there is to enjoy, you start to feel a sense of burnout. Something along the lines of: "Enough already, I've done this, I've done that, what's next?" It’s like the feeling of eating the exact same steak for an entire month.
It’s just impossible that you are here merely to pass the time; surely there must be something more.
Something more? Don't make me laugh. "Purpose" is a word meant for a world of Torah.
In a world devoid of Torah, purpose does not exist.
After a lot of thought, you reach the conclusion that Someone put you here in this world. You’d like to form a connection with Him, to talk to Him, to know what He wants from you. But how can you know? You don't want to act like a clown and make up what's expected of you; you want certainties. You’d want to speak with Whoever put you here and have Him speak to you, to give you instructions.
Too bad there is no Torah in your world.
A connection with God begins and ends with the Torah.
Cut! Cut! Cut!
This exercise is cool, and it's barely a scratch on the surface, but it's totally off-base. First of all, the Sages teach us that without the giving of the Torah, the universe simply would not have continued to exist, and without its possibility it would not have been created in the first place, so all this lengthy prose is redundant.
But the truth is even more demanding.
From what we just did, it sounds like the Torah is some crazy "feature" that upgrades the whole operation. As if there is a world, and this world has an add-on that introduces all kinds of important and vital concepts into it.
That is a critical error. Turn the camera 180 degrees.
The Torah preceded the world, which means the world was created for the sake of the Torah, not the other way around. The Torah is the light of God manifest in the universe, the representation of God's will in the world; without it, the world has no direction and no right to exist. The Torah is not a feature of the world; the world is a feature of the Torah.
All of this is true. But even this falls short of the ultimate truth.
The Torah is the delight of the King Himself in His very Essence—and that is something none of us can comprehend. But that is where everything begins, and that is where everything ends.
May we merit to receive the Torah daily with joy and inner depth.
U.Z
לקורא החביב שהתורה משעממת אותו עד מוות,
שהגמרא לא בשבילו,
שהלימוד לא זורם לו,
ובאופן נסתר ולא רשמי היה מעדיף שאולי בכלל לא נקבל אותה.
ממש בשבילך אני מנסה לעשות כאן משהו קצת מאתגר: לנסות לדמיין עולם בלי תורה.
*
אתה קם בבוקר, החיים דבש, לא צריך ליטול ידיים כי אין נטילת ידיים, גם תפילה אין, לא תפילין לא ציצית, אתה יכול פשוט להתקדם לכיוון האוכל. הפעם אתה גם יכול לאכול לחם להנאתך, אין ברכת המזון ככה שאתה בעצם לא מאבד זמן יקר (חצי דקה של מלמול לא ברור).
זהו. יש לך יום שלם לעשות פשוט מה שבא לך. ממש מה שבא לך. הרשימה הסודית שיש לך בכיס ליום שבו יהיה מותר הכל? זה הזמן לממש אותה! להתפרע על העולם הזה בלי חשבון.
איזה כיף!
*
דבר ראשון אתה מחפש את הארנק שהשארת על השולחן, יש לך שם כסף וכרטיס אשראי. לא! אין מצב! הארנק פשוט לא שם. אתה מנסה לברר עם האנשים שסביבך אם מישהו ראה אותו, אבל כולם מכחישים. ברור שמישהו מהם משקר, אולי בכלל כולם משקרים, אבל אין לך הוכחות.
איך הגעת לסיטואציה הזויה כזו, שאפילו חפצים אישיים פשוטים כבר אי אפשר להשאיר באופן בטוח?
מצחיק אחד, מאיפה אתה חושב שהמוסר הגיע לעולם?
ככה זה. אין תורה – אין מוסר.
*
בוא נתקדם קצת. אתה מסתובב ברחוב, נהנה מהחופש, ומולך פתאום זקן מועד ונופל על המדרכה. מוזר, אף אחד לא עוצר אפילו לא לשניה, הוא פשוט לא מעניין אף אחד. בא לך לצעוק ולהסביר לאנשים שלהתעלם ממצוקה של מישהו זה דבר איום ונורא. אבל להפתעתך אתה מגלה שגם לך לא ממש אכפת מהזקן הזה. הוא נפל? שיסתדר. הזוי!
אל תתפלא. אתה בעולם בלי תורה, אכפתיות וחשיבה על האחר לא נמצאים בלקסיקון.
בלי תורה פשוט אין רגישות לאחר.
*
באחד מהמועדונים ש'זכית' לבקר במסגרת השחרור שלך אתה רואה קבוצה של נערים מפרקת לאיזה מישהו את הצורה. זה משהו שבשום שלב בחיים שלך לא ראית, רוע לשם הרוע. הוא לא עשה להם כלום, לא הציק להם, הם פשוט נהנים לעשות רע.
בא לך להקיא, אתה לא רוצה לחיות בעולם רע, אתה בגדול שואף לטוב בחיים שלך.
באסה! הטוב הוא הנציגות והתוצאה של התורה בעולם.
עולם בלי תורה הוא עולם בלי טוב.
*
אחרי שחגגת על העולם עד הסוף, נהנית מכל מה שאפשר ליהנות אתה מתחיל להרגיש איזו תחושת מיצוי, משהו בסגנון: חלאס, כבר עשיתי את זה, וגם את זה, מה הלאה? כמו התחושה בלאכול את אותו סטייק חודש שלם.
פשוט לא יכול להיות שאתה כאן רק כדי להעביר את הזמן, בטוח יש משהו מעבר.
משהו מעבר? מצחיק אחד. תכלית זו מילה לעולם של תורה.
בעולם נטול תורה התכלית איננה.
*
אחרי הרבה מחשבה הגעת למסקנה שמישהו שם אותך כאן, בעולם. היית רוצה ליצור איתו קשר, לדבר איתו, לדעת מה הוא רוצה ממך. אבל איך אפשר לדעת? אתה הרי לא רוצה לצאת ליצן ולהמציא מה רוצים ממך, אתה רוצה דברים ודאיים. היית רוצה לדבר עם מי ששם אותך כאן ושהוא ידבר איתך, ייתן לך הוראות.
חבל שאין לך תורה בעולם שלך.
קשר עם ה' מתחיל ונגמר בתורה.
*
קאט! קאט! קאט!
התרגיל הזה מגניב, וזו רק נגיעה פצפונת, אבל הוא ממש לא בכיוון. קודם כל חכמים מלמדים אותנו שבלי מתן תורה העולם פשוט לא היה ממשיך להתקיים, אז כל המלל הארוך מיותר.
אבל האמת עוד יותר מחייבת.
ממה שעשינו עכשיו נשמע שהתורה היא פיצ'ר מטורף שמשדרג את כל העסק. כאילו יש עולם, ולעולם הזה יש תוסף שמכניס בו כל מיני דברים חשובים וחיוניים.
זו טעות קריטית. תסובבו את המצלמה 1800.
התורה קדמה לעולם, וזה אומר שהעולם נברא בשביל התורה ולא הפוך. התורה היא אור ה' שמופיע בעולם, הנציגות של רצון ה' בעולם, בלי זה לעולם אין כיוון וגם לא זכות קיום. התורה היא לא הפיצ'ר של העולם, העולם הוא הפיצ'ר של התורה.
*
כל זה נכון. אבל גם זה חוטא לאמת.
התורה היא שעשועי המלך בעצמותו, וזה משהו שאף אחד מאיתנו לא מבין, אבל משם הכל מתחיל ושם הכל נגמר.
*
שנזכה לקבל תורה בשמחה ופנימיות.
