מטבע הנפש לשמוח בהוצאת סגולותיה מן הכח אל הפועל. שמחה היא הנפש האלוקית בשמחה אלוקית בפעולותיה בעבודת אלוקים
The nature of the soul is to rejoice when it fulfills its potential. Happy is the G-dly soul in its actions of service of Hashem.
Maran HaRav Hutner ztz"l
WHY are people who are really serving Hashem so happy? A fellow understands a Rashba about an argument between two Rabbis in Iraq 1500 ago about some field two people nobody would remember if not for this field they both insist belongs to them. He wants to DANCE he is so happy!
WHO CARES!!!!
Answer - The soul is experiencing bliss. It's NOT about the field or even about the Rashba. It's about absorbing dvar Hashem into the neshama. It's about the neshama fulfilling its Divine purpose.
Somebody who has never experienced spiritual joy has never really lived. Some people live it daily and their lives are perpetual bliss [with occasional breaks in the bliss for bumper to bumper traffic and high electricity bills].
Sorry Darwin - this doesn't exactly fit with your theory. Why would over developed monkeys enjoy matters of the spirit? Or have a spirit at all? Why would people suffer when their bodies are experiencing complete comfort? People who lack G-d and spiritual meaning are usually unhappy.
Let us learn a shtickel Iyov with the Malbim. Nifla!
אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם - איוב ל"ב ח
פירש המלבי"ם - "אכן", עתה ראיתי שלא כן הוא, שהחכמה לא תקח התחלותיה מן החוש והנסיון, רק דעי התבונה צפונים ברוח האדם, ונמצא ברוח האדם אמתיות טבועות בקרבו ברוח אלהים, נחלה הם לו מצד שורש נפשו, וגם הצעיר לימים ישאב מים ממקור רוחו ברוח ה' עליו, ראיתי שהחכמה "היא רוח באנוש", הוא רוח נאצל ממרום נטוע בו ממקור נשמתו, "ונשמת שדי תבינם", הנשמה שהיא חלק אלהי ממעל היא תשפיע את הבינה על האדם, שבה יבינו את האמתיות ויוציאו דבר מדבר
