אורות הקודש א עם חווית הקודש ג':א'
תקציר
חכמות החול יכולות להפריע אחת לשניה. חכמת הקודש, לא רק שאינה יוצרת בעיות, אלא היא אף מטהרת את כל המדעים ומרוממת אותם. היא מיטיבה עם הכלל והפרט גם יחד.
חכמת הקודש, בטהרהּ ובאמתתהּ, כשהיא מתגלה בעולם, היא מחיה את הכל. היא אינה צוררת 1] שום מדע ושום גודל ושיגוב, גבורה והוד 2], רק היא מעטרת את הכל בשאיפת צדקה, בְּטוּבָהּ וענותנותה.
כל שאיפות הצדק [במדעי החול, שאיפות הצדק של האדם נתפשות כזרות לתחום; מה לצדק ולסדר העולמי? עבור הרופא, מחלתו של האדם היא הפרעה במנגנוני הגוף. אך בחכמת הקודש, ההפרעה במנגנוני הגוף אינם אלא תרגומה של הפרעה בשאיפות הצדק הכללי והפרטי. פרופ׳ הנרי ברוך ע״ה יזם את קריטריון הצדק בטיפול הפסיכולוגי בחולים] בכל צדדיהן בעולם הכללי, ובאדם הפרטי, מוצאות הן על ידה את מבואן האמיתי, והן נעזרות על ידה להתגשמותם של מפעליהן בפועל ובחיים.
חכמת הקודש היא שורש החיים בעולם. היא אינה מתנגשת עם אף מדע. להיפך, היא תומכת בכוונות הטובות של כל אחת מהאידיאולוגיות החברתיות, ומסייעת להתגשמות שאיפות הצדק הכללי והפרטי.
וכל הכונות הטובות, הכלולות מרזי קודש, בתורה, בתפלה, ובמצות, הכל יחד, וכל פרטיותן, הנן שבילים לגלות על ידם את אותו האור העליון של חכמת הקודש, כדי להביא את ההופעה הקדושה הזאת בעולם, להשביע לכל חי רצון, בחיי שעה ובחיי עולם.
כל הכוונות הטמונות בתורה, בתפלה ובמצוות, הן האמצעים לגילוי האור העליון של חכמת הקודש. הן מעניקות סיפוק ושמחה להוגה בהן.
---
1] חכמת הקודש ״אינה צוררת״: מלשון אוייבת, דוחקת את רגל זולתה, כמו שתי נשים צרות של אדם אחד. חכמות החול יכולות להפריע אחת לשניה. למשל מדע הגרעין מתנגש לא מעט עם המוסר; הטכנולוגיה מתנגשת באנשי איכות הסביבה; הפסיכולוגיה יכולה לשרת מדיניות לא מוסרית, כפי שהצליחו הפסיכולוגים לעַקֵּר מחיילי צה״ל את רגישותם בזמן שהיו מגרשים את תושבי גוש קטיף מבתיהם.
האידאולוגיות הנהגות ע״י אנשי רוח, חותרות להיטיב עם האדם, אך הן מביאות כמעט תמיד בכנפיהן, נזקים איומים לאנושות. זה קרה לקומוניזם, לקפיטליזם, לסוציאליזם, לליברליזם, לתורת הלאומיות ולתורת האוניברסליזם.
כל אידאולוגיה חברתית נוטה לפגוע בַפרט לטובת הכלל, כגון הקומוניזם, או לפגוע בכלל לטובת הפרט, כגון הקפיטליזם, זכויות האדם, זכויות הפרט. כל אידאולוגיה חברתית באה עם כוונות טובות, ״הדרך לגיהנם רצופה כוונות טובות״ - אומרת האמרה המפורסמת.
הבעיה נובעת משקיעת האדם ב״טוב ורע״ עקב חטאו של אדם הראשון. חכמת החול מכילה ערבוביה של טוב ורע. עניין זה אינו קיים בחכמת הקודש. חכמת הקודש, לא רק שאינה יוצרת בעיות, אלא היא אף מטהרת את כל המדעים ומרוממת אותם. היא מיטיבה עם הכלל והפרט ביחד.
2] הרב קוק כתב: ״חכמת הקודש אינה צוררת שום מדע ושום גודל ושיגוב, גבורה והוד״. נראה כי ״גודל״ הוא מלשון ״גדולה״ שהיא ספירת החסד, ו״שיגוב״ הוא כנגד ספירת הנצח. החסד והנצח הן בצד ימין, בצד ההענקה.
מנגד, השתמש הרב קוק במונח ״גבורה והוד״ המכוונות לצמד ספירות שהן בצד שמאל, בצד הבלימה. ארבע ספירות אלה רמוזות בפסוק: ״לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד״ (דברי הימים א כט, יא).
הרב קוק מזכיר כאן שלשה תחומים:
1) מדע הוא תחום האינטלקט.
2) גודל ושיגוב הם תחום התרוממות הנפש לעבר האלהות.
3) גבורה והוד הם תחום הזהירות הנשמתית בשעת התרוממותה לעבר האלהים.
מדעי החול סותרים בד״כ את הרגש הדתי, את ״הגודל והשיגוב״. לא רק מדעי היהדות שמנתחים את הספרות התורנית בעמדה של שופט, כפי שהם מנתחים ספרות חילונית, ללא שום התחשבות, אלא גם יתר המדעים: הפסיכולוגיה מטשטשת את הקדושה והנשגב שנמצאים בנפש האדם; היא מסתכלת על הנפש כאובייקט ולא כסובייקט; הפיזיקה משקיעה את האדם בחוקי הדטרמיניזם ובנוסחאות, ואינה נותנת לו להתלהב מול נפלאות הבורא; ואפילו הביולוגיה הופכת את בעלי-החיים ואת האדם למכונה ביולוגית שמנתחים את מנגנוני תפקודה, והיא מסתירה את נוכחות האלהים המפעפעת בכל תהליכי החיים.
