ב. מה שהאדם יכול לתקן טוב הוא שיחשוב בזה ואל יתרשל מתיקונו, ומה שאין בידו לתקן אל יתעסק בו תדיר, ויקיים דאגה בלב איש יסיחנה מדעתו, ויעסוק בתיקון נפשו ובתיקונו של עולם, בבהירות שכלית רוממה, עד כמה שידו מגעת. ויתקיים בו גול אל ד' מעשיך ויכונו מחשבותיך.
B. What a person can improve, it is good for him to think about and not neglect to improve. And what he cannot improve, he should not dwell on it constantly and fulfill [the exhortation of Chazal Yoma 75a] if one has worry in his heart, he should distract himself from it, and occupy himself with improving his soul and improving the world, with elevated intellectual clarity, as much as he is able. And in him will be fulfilled [the pasuk in Mishlei 16-3] "Commit your deeds to Hashem, and your plans shall succeed."
בתפיסה של אידאליזם מוסרי קיצוני, האדם רוצה לשאוף לתיקון כולל ומלא, שלא יותיר פגם וחיסרון קל. אחרת – לא שווה דבר: "או הכל או כלום". אחד הבתים המפורסמים בהמנון המהפכנים הסוציאליסטיים, 'האינטרנציונל', הוא:
"עולם ישן עדי היסוד נחרימה, מגב כפוף נפרוק העול,
את עולמנו אז נקימה, לא כלום מתמול, מחר – הכל"
In the extreme moral idealism perspective, a person wants to strive for complete and total perfection, leaving no flaw or slight deficiency. Otherwise – it's worth nothing: "All or nothing." One of the most famous lines in the anthem of the socialist revolutionaries, 'The Internationale', is:
An old world we will destroy to its foundation, from a bent back we will throw off the yoke,
Our world will then be avenged, nothing from yesterday, tomorrow - everything!
אולם לרוב, רק את תחילת המשפט עושים בהצלחה מרובה. חורבנות נוראיים מתחוללים על ידי מהפכנים אידאליסטיים, והם לא בונים במקום זאת עולם חדש טוב יותר. כמובן שכוונה זו להיטיב עם העולם באופן מהפכני וכולל היא טובה ויפה, אך מבחינת שיקול הדעת והפעלת הכוח יש להכיר בענווה במגבלות היכולת וגבולות המציאות. המאמץ לעשות דברים שלא ניתן לעשותם הוא רעה כפולה – גם לא משיגים את הרצוי וגם מבזבזים את הכוח לריק במקום להוסיף טוב.
However, most of the time, only the beginning of the sentence is done with great success. Terrible destructions are wrought by idealistic revolutionaries, and instead of building a better new world, they do not. Of course, this intention to revolutionize and improve the world is good and beautiful, but in terms of discretion and the exercise of power, one must humbly acknowledge the limitations of ability and the boundaries of reality. The effort to do things that cannot be done is a double evil – not only do you not achieve what you desire, but you also waste your energy in vain instead of adding good.
על כן מציע הרב קוק: מה שהאדם יכול לתקן טוב הוא שיחשוב בזה ואל יתרשל מתיקונו. אף אם נדמה לו שזהו דבר של מה בכך ושאין בו צורך חיוני. גם תרומה של פרוסת לחם לאדם רעב היא מצווה חשובה, אף שבעוד מספר שעות הוא שוב יהיה רעב וזקוק לצדקה. אידאליסט קיצוני מבטל את ערכה: צריך לשנות את העולם בכללו כך שלא יהיו עניים, ואילו סיוע מקומי וזמני לעני אחד אינו מתקן את בעיית העוני מבחינה מהותית! אולם עד שהבעיה תתוקן מבחינה מהותית, אותו עני עלול לגווע ברעב. על כן יחד עם השאיפה והמחשבה כיצד לגרום לתיקון כולל שבזכותו יחדל אביון מקרב הארץ, יש לתת צדקה, הגם שהיא תיקון זמני וקטן.
Therefore, Rabbi Kook suggests: Whatever a person can improve, he should think about it and not neglect its improvement. Even if it seems to him that this is a trivial matter and not an essential need. Even donating a slice of bread to a hungry person is an important mitzvah, even though in a few hours they will be hungry again and in need of charity. An extreme idealist devalues it: the world as a whole needs to be changed so that there are no poor, whereas local and temporary assistance to one poor person does not fundamentally solve the problem of poverty! However, until the problem is substantially fixed, that poor man could starve to death. Therefore, along with the aspiration and thought of how to bring about a comprehensive repair that will eliminate poverty from the land, one must give charity, even though it is a temporary and small repair.
ומה שאין בידו לתקן אל יתעסק בו תדיר, שכן על ידי כך יתרשל ויזניח את מה שכן בידו לתקן, אף שזהו תיקון פחות גדול. ויקיים דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יסיחנה מדעתו כדרשת חז"ל על הפסוק "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה" (משלי יב, כה) – "ישֹחנה מדעתו" (יומא עה, א) ולא ייתן לה להטרידו ולהשתלט על מחשבותיו. דאגה שלא מסיחים אותה מן הדעת ואי אפשר לפותרה מבחינה מעשית, מעיבה על הכל ומונעת מן האדם לפעול ולהוסיף טוב כראוי לו.
And what he cannot fix, he should not dwell on constantly, for by doing so he will become lazy and neglect what he can fix, even if it is a lesser repair. And he should keep worry out of his heart, dismissing it from his mind, as the Sages taught regarding the verse "Worry in a man's heart makes it stoop" (Proverbs 12:25) – "make it stoop from his mind" (Yoma 75a) – and should not allow it to bother him or take control of his thoughts. Worry that one doesn't distract himself from and cannot be solved practically weighs down everything and prevents a person from acting and adding good as they should.
ויעסוק בתיקון נפשו ובתיקונו של עולם, בבהירות שכלית רוממה. השכל אינו מכיר בגבולות ואילוצים, אדם יכול לשוטט במחשבתו בעבר ובעתיד ובכל קצוות תבל. אין לו גבול. אולם טווח הפעולה הוא מוגבל: עד כמה שידו מגעת. עם כל כמה שבמחשבתו האדם יכול לנסוק לגבהים, עליו לרכז אותה לפעולות האפשריות, לא להגות במה שאינו מסוגל. כמובן, ראוי לעסוק בחזונות גדולים ותיקונים מהפכניים, אך רק באופן כזה שיקדם את החזון – היכן שידו של האדם מגעת. מחשבה שאין לה כל אחיזה בעולם המעשי רק מעכבת את האדם. אל לו לאדם להקטין את עצמו, ועם זאת, אל לו להתפתות לעסוק במה שאינו בכוחו. ויתקיים בו גֹּל אֶל ד' מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ (משלי טז, ג). אחרי שעשית את שלך, את כל מה שידך מגעת, בטח באלוהים שישלים את כוונותיך הטובות.
And he should occupy himself with the rectification of his soul and the rectification of the world, with sublime intellectual clarity. The mind knows no bounds or limitations; a person can wander in their thoughts through the past, the future, and to the ends of the earth. He has no limits. However, the range of action is limited: as far as his hand can reach. No matter how high a person's thoughts can soar, they must focus them on possible actions and not dwell on what they cannot do. Of course, it is worthwhile to pursue great visions and revolutionary reforms, but only in a way that advances the vision – where human hands can reach. A thought that has no basis in the practical world only hinders a person. A person should not belittle themselves, and yet, they should not be tempted to engage in what is beyond their capabilities. And in him will be fulfilled [the pasuk in Mishlei 16-3] "Commit your deeds to Hashem, and your plans shall succeed." After you've done your part, everything within your reach, trust in God to fulfilll your good intentions.
אנו רוצים לתקן עולם במלכות שד־י. דרך התיקון היא בכך שכל אחד ירחיב את הטוב כמה שהוא יכול, במעשיו, לימודו ומידותיו, לפי כישוריו ונטיות נפשו שאותם עליו ללמוד ולהכיר. לכן חשוב שלא לשקוע בהזיות ודמיונות כזב על חלומות שאין כל אפשרות לקדם, אלא להביט במציאות בעין פקוחה ולתקן כמה שאפשר לתקן, באופן ריאלי, גם תיקון הנראה שאין בו משמעות רבה. לכל יש משמעות, גם אם לא גלויה. וכל התיקונים הפרטיים במידות ובנפש יצטרפו יחד לגאולה שלמה.
We want to repair the world in the kingdom of the Almighty. The path to correction lies in each person expanding the good as much as they can, in their actions, study, and character traits, according to their abilities and inclinations of the soul, which they must learn and recognize. Therefore, it is important not to get lost in false illusions and fantasies about dreams that have no possibility of being advanced, but rather to look at reality with open eyes and to fix what can be fixed, realistically, even if the repair seems insignificant. Everything has meaning, even if it's not obvious. And all the private corrections in character and soul will come together for complete redemption.
-----
Or, as the famous Serenity Prayer goes:
God, give me grace to accept with serenity
the things that cannot be changed,
Courage to change the things
which should be changed,
and the wisdom to distinguish
the one from the other.
