לע"נ ר' יעקב שלמה בן דב בער
One of the most tragic figures of the 19th century was Rav Yitzchak Yaakov Reines. His personal life was beset by tragedy and sadness [a sickly wife, the early death of his beloved son etc.] and his public life as well. This is all documented in detail in the sefer איש המאורות by Geulah Bat Yehuda [whose life was also beset by tragedy...]. He was a gadol bi-yisrael, a unique out-of-the-box-thinking Gaon but was never accepted by other gedolei yisroel and by the masses for various reasons. One was that he was a Zionist-Mizrachi-ite and that put him at odds with most of the other gedolim of his time. Another is that he was also a believer in what we would call today "Torah-Umadda" and even opned a high-school where secular studies were part of the curriculum - unheard of back then.
I would like to give him some nachas in the Olam Ha-emes and "make his lips move in the kever" by sharing some of his Torah in this and future posts. Taking him out of the תהום הנשייה - The abyss of forgetfulness, and bringing him back to life. He was a prolific and especially erudite author so we have a lot of quality material.
The gemara in Eiruvin [64a] teaches:
..... "ורועה זונות יאבד הון" כל האומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה מאבד הונה של תורה [עירובין ס"ד ע"א עי' רש"י שביאר הדרשה].
He who keeps company with harlots will lose his wealth [Mishlei 29/3]. [This means] that if someone says that this teaching is pleasant and this teaching is not pleasant will lose his wealth of Torah.
Anybody who thinks about this gemara for more than a half a second starts scratching his head. BY GOLLY! How did זונות get into the Beis Medrash???
Explained Rav Reines [ספר חותם תכנית מושגי הנמצאים פרק א]
הכוונה הוא על דרך דמיון ושיווי המושגים, לקיחת האשה יש להיות בשביל המועיל לתכלית נצחיי, ואם יכוין בשביל הערב תאותו לסוף ימאוס בה ויחשוק לאחרת ואחר כך עוד לאחרת עד שיאבד הונו. וכמו כן לימוד התורה יש להיות רק בשביל המועיל ולתכלית נצחי, ואם יכוין רק להנאתו ויברור ללמוד דברי תורה כאלה ששכלו יתפעל מזה, לסוף יאבד הונה של תורה, ימאס בהלכה זו ויבחור בהלכה אחרת אשר ידמה שמזה יתפעל יותר וידעה יותר ולסוף ללמוד רק חכמות אחרות שיחשוב כי מהם יהנה יותר וישליך תורת ה' אחרי גוו.
When you take a wife it should be for the sake of achieving eternal benefit. She will be an Eishes Chayil and you will build a Torah home. But if a person only takes a wife because she is physically alluring, he will get sick of her and then drop her for another beautiful woman. Then he will get sick of HER and go on to the next one. [The story of just about everybody in Hollywood and a significant percentage of the world population]. Eventually he will lose all of his wealth [I guess because wives and divorces are expensive....].
So too in Torah. One must learn because it provides eternal meaning. If one only goes for the "geshmak" "exciting" Torahs and skips the "dry boring stuff" then eventually he will drop the whole thing and go learn other wisdoms that he might think are more exciting.
This is what happened in his time. A lot of boys abandoned Torah because they thought that in university the studies will be more intellectually stimulating. Today - people stop learning because they want to watch movies or surf the internet. They find that more stimulating than Torah. If one learns because he knows that it is the right thing to do then the sway of external nonsense and emptiness will ring hollow.
So now the gemara makes FARRR more sense:-).
HKB"H in his great love and mercy for me put into my brain that connection with another gemara that according to Rav Kook is expressing almost the exact SAME IDEA.
The pasuk says והיה אם שמוע תשמעו. The gemara [Brachos 40] expounds אם שמוע בישן תשמע בחדש ואם יפנה לבבך שוב לא תשמע - If you hear the old [and review the same "boring stuff"] then you will hear the new. But if you turn your heart away then you will no longer hear.
Explains Maran HaRav in his עין אי"ה:
"ד"א אם שמע בישן תשמע כחדש ואם יפנה לבבך שוב לא תשמע".
חיבוב ידיעת התורה אפשרית בב' אופנים, האחת היא מצד ערך התורה ושלימותה, דהיינו האהבה הזכה הראויה לה, והב' היא מצד חשק כל ידיעה שהוא בטבע האדם. והנה הוא תנאי מיוחד לתורה שתהי' האהבה אלי' מצד אהבתה וערכה הקדוש, ע"כ גם דברים ישנים שכבר שמע, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. ורק אז ישמע ג"כ בחדש, שיערה עליו רוח להשכיל ג"כ דברים חדשים, ויהי' כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק כחק העוסק בתורה לשמה , אם שמע בישן, שהוא מורה שהשמיעה היא מאהבת התורה, תשמע בחדש ג"כ.
ואם יפנה לבבך מן הישן ולא תאבה רק לשמע חדשות, שהוא אות שאהבת התורה מצד ערכה המרומם והנעלה נאבד מרגש נפשך ונשאר רק החלק הגס של אהבת ידיעות חדשות, שוב לא תשמע, כי לגס נפש כזה לא תטיב התורה פני' ולא יתקבלו על לבבו עניני התורה, וסוף שיאבד ג"כ החשק הראוי אפי' לערך ידיעות חדשות, כי רוצה ד' את יראיו.
If he learns because he appreciates the eternal value of Torah then he will see that the "old" is really filled with new and exciting ideas. אם שמוע בישן תשמעו בחדש. But if he learns only for the exciting "chiddushim" that he has never heard and finds חזרה boring, then he will eventually abandon the whole project and find other things to do.
So if we combine the two teachings of Chazal based on the two great Rabbonim חובבי ציון גדולי תורה, then we will say that one must appreciate all parts of Torah, even the "dry" ones [the architecture of the mishkan, the types of blemishes that disqualify animals etc.] and we must review what we have learned even though we think we already know it and want to go on to new, more exciting material. The reason is that Torah is Hashem's eternal word and there is inherent value in its study regardless of the intellectual stimulation we derive from it [although the intellectual stimulation will come!:-)].
