The Rambam writes [Tumas Tzaraas 16-10]:
ועל עניין זה מזהיר בתורה ואומר השמר בנגע הצרעת זכור את אשר עשה י"י אלהיך למרים בדרך הרי הוא אומר התבוננו מה אירע למרים הנביאה שדיברה באחיה שהיתה גדולה ממנו בשנים וגידלתו על ברכיה וסכנה בעצמה להצילו מן הים והיא לא דברה בגנותו אלא טעתה שהשותו לשאר נביאים והוא לא הקפיד על כל הדברים האלו...
The Torah warns about this, stating Deuteronomy 24:8-9: "Take care with regard to a tzara'at blemish.... Remember what God your Lord did to Miriam." Now, this is what the Torah is implying: Contemplate what happened to the prophetess Miriam. She spoke against her brother. She was older than he was; she had raised him; and she had endangered herself to save him from the sea. She did not speak pejoratively of him; she merely erred in equating him with the other prophets. Moses did not object to any of this...
Where do we see that Miraim raised Moshe??
Where do we see that Miriam endangered herself to save Moshe from the sea?
