כ"ה] משמור ב' כלבים צועקים, כשהכל ישינים, דבמשמור א' יש בני אדם ניעורים, ואין מניחים אותו. וכן תפילה טוב במקום שאין בני אדם, כי הם מבלבלים אותו בפניות ומחשבת חוץ ושאר מחשבות זרות בא על ידם, וכמו שכתב בדגל מחנה אפרים כמה פעמים על פסוק (ויקרא טז,יז) וכל אדם לא יהיה וגו' בבואו לכפר בקודש. ותפילה בציבור, כשגם הציבור מתפללין אין דעתן עליו וכן הוא עליהם. [וגם בתורה אמרו (פסחים קיב,א) לא תשנה בגובהה של עיר. אף על פי שאמרו (נדרים פא,א) הזהרו בחבורה, וכן בכמה מקומות, היינו כשלומד עמהם, אבל לא במקום בני אדם שאין לומדין עמו]. ואפילו שיש בני אדם צריך לצייר במחשבתו כאילו אין איש בעולם, וכמו שכתב בדגל מחנה אפרים שם, וללישנא דאמצעית דאצעיתא, לפי שאז תוקף השינה, כי בסוף א' מתחילין ובתחילת ג' ניעורין. ואפילו יצעקו לא ינערו. וכן צריך להיות השינה בליבו מכל ענייני עולם הזה, שאפילו על ידי הצעקה בתפילה ברך עלינו השנה וכיוצא לא ינערו, רק יכוין הכל צורך גבוה כידוע, וכל עניני עולם הזה יהיו בטילים אצלו דכישן דמי:
כ"ו] משמור ג' תינוק יונק ואישה מספרת שניהם יחד זהו רק במשמר ג' שיהיו כולם נעורים בזמן אחד. וכן בנמשל יניקת תינוק משדי אימו התורה כאשר אשה מספרת ויהיה גם האב [הקב"ה, כמו שאמרו בריש פרק כיצד מברכין] משתעשע ביניקת התינוק, זהו רק במשמר ג' שכבר שלם במעשים ועבודה שבלב.
והנה במעשה הקדים תינוק יונק, שהוא המעורר קודם לאם והיא מעוררת לבעל. אבל להלן בשמיעה לאחרים למאן דגני כו' אמר להיפך, אשה מספרת שקולם נשמע ושומע קודם, ואחר כך כשמטה אוזנו שמע קול תינוק יונק. והנמשל, יניקת תינוק של בית רבן משדי אימם [כנסת ישראל, כמו שאמרו בריש פרק כיצד מברכין] ראשי הדור, ואז הם מספרים כבוד אל ושכינה מדברת מתוך גרונם [וזהו במשמר ג' של גלות הדומה ללילה] באמת תינוק יונק קודם: רק להרגשת עין בני אדם אשה מספרת קודם. כמו שכתב בספר תולדות יעקב יוסף על פסוק גמר חסיד כי פסו אמונים (תהילים יב,ב) בשם ר' ליב פיסטינר, דהאי קרא מרישיה לסיפיה ומסיפיה לרישיה מדרש. וכמ"ש (ערכין יז,א) פרנס לפי הדור דור לפי פרנס, והי קדים, כנ"ל: