פרא אדם – רוצה לומר שהוא יהיה היותר שליט
שיִּמָּצֵא באדם להזיק לזולתו; והנה ׳פרא׳ הוא אחת מהחיות הרעות; ובזה
יִשְׁלַם לו שיהיה ידו בכל, רוצה לומר שינצח הכל, ובסוף הענין יהיה יד כל
בו. [רלב"ג]
בנה של הגר לא יהיה ״אדם פרא״; הוא יהיה ״פרא אדם״, ה״פרא״ שבין בני האדם. (״פרח״, ״פרע״, ״פרא״, ״פרה״, וכן ״ברא״, ברה״, ״ברח״ – כל אלה הבדלי משמעויות דקות של רעיון בסיסי אחד: לזכות בחירות ולהיות לאדם חפשי. ״פרא״, בייחוד, מציין – היות חפשי מעול אדם וממגבלות העיר. מכאן: ״פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר״ [ירמיהו ב, כד] – חית בר, שאיננה מסוגלת לסבול את מגבלות העיר.) צאצאיך יהיו בני חורין, אשר לא יסבלו את עול האדם או מגבלות העיר. מילה אחת זו, ״פרא״, מתארת את האופי החברתי של הישמעאלים. [רשר"ה]
פרא אדם – פרא של מין האדם, יהיה בין האדם כפרא שהוא בודד וחפשי, ורץ כה וכה ולא יבוא בעול האדם. [שד"ל]
פרא אדם – ״פרא״ הוא חמור הבר. אמר שיהיה חמור במזגו מצד האם המצרית, כאמרו על המצרים ״אשר בשר חמורים בשרם״ (יחזקאל כ״ג:כ׳), ושיהיה חמור הבר, בהיותו שוכן במדבר, כאמרו ״ויגדל וישב במדבר״ (בראשית כ״א:כ׳). ושיהיה ״אדם״ מצד אביו, כאמרם זכרונם לברכה שעשה ישמעאל תשובה (בבא בתרא ט״ז:). [ספורנו]
פרא אדם – להמפרשים היה זה בשורה רעה אליה, מחסרון ישמעאל והיותו לסטי משחית ומושחת, ואיני נכון, כי איך יגיד העתידות האלה המלאך להגר, ובזה אין בשורה מוצאת, ואיך יתיחס זה לענין תשובתה לבית אברהם, ולכן נ״ל כי המלאך הוכיחה מפאת הצריך לולדה. למה זה יצאת מבית אברהם ובחרת להיות במדבר שמם, כאמרו והוא יהיה פרא אדם שהוא דרך שאלה ותמיה, כלומר והבן אשר תוליד, האם יהיה פרא אדם? רצה לומר אדם מדברי כמו הפרא שאינו נכנס בישוב אדם, וכמו שכתוב פרא למוד מדבר באות נפשה שאפה רוח, האם יחיה בנך פרא אדם באמת לא יהיה כן (רי״א). והוא דחוק לחסרון ה״א התימה, ועוד היה ליה לומר אדם פרא, כי כל תואר יבא אחר שם העצם, איש טוב, אדם גדול, לכן נראה לי פרא הוא מענין ותשברנה פראותיו (יחזקאל ל״א), בין אחים יפריא (הושע י״ג), שהוא לשון פרי, כלומר יפרה ויתרבה (ומצאתי כדברי במכדרשב״י (זהר בלק קצ״ב ב׳) ברכתא דמיא נטילנא ברכתא דנוני ימא דכתיב פרו ורבו וגו׳ וכתיב והפרתי אתו והרביתי אתו וגו׳ וכתיב והוא יהיה פרא אדם), והודיע לה המלאך מה שהודיע הוא יתברך לאברהם לאמר, ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו׳ והפריתי אותו במאד מאד ונתתיו לגוי גדול, כל זה נכלל בשם פרא אדם, כלו׳ מרובה באוכלסין, ובמכדרשב״י (זהר יתרו פ״ו א׳) פרא אדם משום דאתגזר ושירותא דאדם הוה ביה ע״ש ואמר ידו בכל ויד כל בו, כלומר שיהיה איש מדיני בעל חברה, נושא ונותן עם כל אדם, וכת״א הוא יהא צריך לכולא ואף כל בני אנשא יהון צריכין לי׳ . [הכתב והקבלה]
פרא אדם – אם נפרש שהוא גדל במדבר פראי, להיפך מיבעי ׳אדם פרא׳, שיהא משמעו אדם אוהב להיות במדבר כפרא, כפירוש רש״י. אבל ״פרא אדם״ משמעו שהוא מפריא את כל אדם בלי דעת דרך ארץ וחשיבות אנשים, אלא הכל הפקר ופראי אצלו, והכי איתא במדרש רבה ׳בוזז את האנשים׳.[נצי"ב]
