Saturday, December 24, 2022

דרשת שבת חנוכה ראש חודש פ' מקץ תשפ"ג [לא נאמרה]

היונים גזרו "להשכיחם תורתך". איך אפשר "להשכיח" תורה?? מילא לגזור "לא ללמוד", מובן, אבל להשכיח??

נאמר במסכת סנהדרין [ל"ה.]: —מאי טעמא [מאיזה טעם אין דינם בערב שבת] משום שלא אפשר לעשות אחרת. היכי ליעבד [איך יעשה]? אם תאמר שלידייניה במעלי שבתא וליגמריה לדיניה במעלי שבתא [ידונו אותו בערב שבת ושיגמרו את דינו בערב שבת]דילמא חזו [שמא יראו] טעם לחובה, ובעו למיעבד [ויצטרכו לעשות] הלנת דין עד למחר. ואם תאמר: לדייניה במעלי שבתא וליגמריה בשבתא וליקטליה בשבתא [שידונוהו בערב שבת ויגמרוהו, את הדין בשבת, ויהרגוהו בשבת] — הרי אין רציחה של רוצח וכיוצא בו דוחה את השבת. ואם תאמר: וליקטליה לאורתא [ושיהרגוהו בלילה] במוצאי שבת — הרי "נגד השמש" בעינן [צריכים אנו], שאין הורגים אלא ביום. 

ואם תאמר: וליגמריה לדיניה בשבתא, וליקטליה בחד בשבתא [שיגמרו את דינו בשבת, ויהרגוהו באחד בשבת]נמצא אתה מענה את דינו, שאותו אדם יהא חייב להמתין עד למחרת תוך ידיעה שהוא נידון למוות, ודבר זה הוא הקרוי "עינוי הדין". ואם תאמר: נידייניה במעלי שבתא ונגמריה בחד בשבתא [נדונהו בערב שבת ונגמרהו באחד בשבת]מינשו טעמייהו [ישכחו הדיינים את טעמיהם] בינתיים, ואף על גב [אף על פי] ששני סופרי הדיינין עומדים לפניהם, וכותבין את דברי המזכין ואת דברי המחייביןנהי דבפומא כתבין [אמנם דברים שבפה הם כותבים], אבל ליבא דאינשי [ליבם של האנשים] טעמיהם שהיא במחשבתם — אינשי [נשכחים], הלכך [לכן] לא אפשר.

רש"י - מינשי להו טעמייהו - שנשאו ונתנו ודקדקו ביום ראשון:

ליבא דאינשי אינשי - ליבא דאינשי לא כתבי ואף על גב שזכור לו ליסוד הטעם נשכח מלבו ישובו לטעמו ואין יכול ליישבו לתת טעם הגון כבראשונה:

וקשה להבין דברי רש"י  - מיום ששי עד יום ראשון כבר לא יזכרו?? מדובר כאן בדיינים מופלגים!!?? 

בהרבה ספרים כתוב שאין הכוונה לשכחה כפשוטו את שיאבדו את ההתחדשות שבסברות, ה"פרישקייט" "החיות" [לשון מרן ראש הישיבה זצ"ל] "צורת החכמה" [הרב בלאך זצ"ל]. את עצם החומר יזכרו אבל בלי ה"עסיסיות" ובלי כח הרוחני שבו. בקיצור - בלי הלב! 

בגלות יון הייתה עימות בין חכמת התורה לבין חכמת הטבע [כפי שהאריך המהר"ל בנר מצוה], עימות בין חכמת התורה לספורט, אומנות, פילוסופיה וכו' וכו'. כשאדם עוסק בדברים אחרים כנ"ל המושכים אותו, ממילא נעקר מליבו ההתחדשות וה"ברען" של לימוד תורה. [לכן יש התנגדות בעולם הישיבות בא"י לעיסוק בספורט לבחורים. המשיכה החזקה של הכדור וכל ההמולה שמסביבו מוציא מהלימוד - שמעתי מהגרח"י קפלן שליט"א].

היום היום הוא יום מיוחד להתחדשות. שבת - הבריאה חוזרת לשורשה [שפ"א ועוד הרבה ספרים] ומקבלת "דלק" לששת ימים הבאים [אוה"ח הק']. ראש חודש - כשמו כן הוא. יום של התחדשות הלבנה ועם ישראל שנמשלו ללבנה. חנוכה - חנוכת המזבח והמנורה שאירעו בחנוכה פירוש התחדשותם. חידוש משולש והחוט המשולש לא במהרה ינתק [קהלת ד' י"ב]!

האיוב אולי הגדול היותר של עבודת ה' שלנו הוא התיישנות. "כִּֽי־תוֹלִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ" מוביל ל"וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָה־אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֽוֹ" [דברים ד' כ"ה]. 

יה"ר שנתחדש ונתחזק ביום מרומם זה.