בשנה השלישית שלי כר"מ ב---- נסעתי לראשונה לבקר תלמידים שלמדו בישיבת ---- שב--- ---. בבית המדרש המלא מפה לפה ישבו התלמידים על ריהוט אוניברסיטאי [כסא ללא רגליים המחובר לשולחן בזרוע פלדה מסתובבת], ובלוח המודעות ראיתי מודעה על שיעור בפרשת השבוע מפי הרב... על הנושא: 'ההירואי והרומנטי שבפרשת יוסף ואחיו'.
כששאל אותי תלמיד איך אני מתרשם מהישיבה עניתי לו: אמנם לומדים בבית המדרש מאות בחורים בהתמדה רבה אך דומני שלו 'החפץ חיים' היה מבקר בישיבה, היא לא הייתה מזכירה לו את הישיבה בראדין ללא סטנדרים, שפה חדשה, ראש ישיבה מגולח [גאון וצדיק ועניו אמיתי] ועוד, לדעתי, אמרתי לו, הדבר פוגם בחיבור הנפשי לעולם התורה הישן והטוב. בנוסטלגיה אצור ערך חינוכי רב. התלמיד העביר את דבריי לאחד הרבנים שם, ולאחר כמה ימים קיבלתי מכתב מרתק ועמוק על הנושא הזה של 'מסורת בעולם מתחדש'.
