הנני מדבר עם אלה אשר יגשו לעסוק בטהרה. דעו, כי תשאו על כפים איש קדוש נשגב איש האשכול שהכל בו, בו מקרא בו משגה בו בבלי בו ירושלמי, נגלה ונסתר, הכל היה חרות על לבבו ודמי לי כמנח בכסתי'. נוסף על זה הקדושה והאבדלתא דיליה, מטל ילדותו לא הסתכל בצורת אשה ועל דא נקרא צדיק יסוד עולם ונתקיים בו ובריתך ינצורו יורו משפטיך ליעקב. בשביל שמקיימים "ובריתך ינצורו" זוכים ל"יורו משפטיך ליעקב". על כן בחרדת קודש תגשו לעסוק עם גוף טהור וקדוש, רבן של ישראל ומאורו, ומי יודע אם זכאים אנו לנגוע בו. ולזאת הבה נתעורר בתשובה שלמה מעומק הלב ונאמר וידוי. [וכל הקהל אמרו וידוי וגעו בבכיה].
הוי נפלה עטרת ראשינו, אוי נא לנו כי חטאנו, ואיך נופלת העטרה כשמסבבים את הראש ופונים מהעטרה אז העטרה נופלת, הוסר המצנפת הורם העטרה [ע"פ יחזקאל כא לא]. ואך בזאת נחמתינו כי כמו שהי' אוהב סולח ומוחל, כן היה בעוה"ב מוחל לכולם וימליץ זכות בעדנו ובעד כל ישראל.
