נוכחות יהודית בא"י

 ח') שנית אני מתמה על הגאון בעל מגילת אסתר שחושב בדעת רבינו הרמב"ם דס"ל דעתה בזמן הגלות אין מצוה כלל לעסוק בהתיישבות הארץ ולא רק דאין מצוה בזה אלא עוד יש איסור בזה וכמו שכתב שם בדבריו תמה תמה אקרא עליו ועל דבריו האיך אפשר לומר כן בדעת רבינו הרמב"ם. צא ולמד ממה שכתב הרמב"ם בספר המצות במצות עשה דקידוש החדש מצוה קנ"ג אחר שכתב דאין חשבוננו בארצות הגולה כלום רק אנו סומכין על חשבון דא"י וחשבונינו הוא רק גילוי מילתא בעלמא כתב בזה"ל ואני מוסיף לך באור אילו הנחנו דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מא"י חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל ולא יהי' שם ב"ד ולא יהי' בחו"ל ב"ד שנסמך בארץ הנה חשבוננו זה לא יועילנו כלום בשום פנים לפי שאין לנו לחשב חדשים ולעבר השנים בחוצה לארץ אלא בתנאים הנזכרים כמו שביארנו כי מציון תצא תורה עכ"ל הקדוש. והעתקתי כל לשונו בזה כי ממנו נקח השגה שלמה להשיג בדעתו איך הוא סובר וחושב לעיקר גדול עסק הישוב בארץ הקדושה כי מלשון רבינו יש ללמוד איך קשור חיי האומה הקדושה בכללה לישוב הארץ עד שאם הי' האפשרות שיעדרו ח"ו ישראל מארץ ישראל יהי' נמחה האומה בכללה וכן כתב בשמו המפורש בפ"ה מה' קה"ח הי"ג וזה לשונו ונאמר שאם יאבדו ח"ו ישראל מארץ ישראל יתברך השם על זה שהבטחנו בתורה שלא תכלה האומה זו כלל עכ"ל הרי דגם הוא הבין בדעת רבינו שאם לא ישבו ישראל בא"י הרי הוא כליית האומה ח"ו והם דברים המבהיל כל רעיון האדם והטעם היא לדעתי כי ארץ ישראל הוא לב האומה כמבואר בספר הקדוש אור נערב לרבינו איש אלקים מקורדאוואריא וכמו שהבאתי לעיל וכבר כתב הח"צ בתשובה דבלא לב אי אפשר לשום בריה לחיות וממילא דבלא יהיו ישראל בארץ ישראל הוי כניטל הלב דבטל כל החיות ועוד יש להסביר הדבר עם דברי חז"ל במדרש תנחומא פ' ראה דאמר הקב"ה ישראל הם חלקי דכתיב כי חלק ה' עמו וארץ ישראל היא חלקי דכתיב ארץ אשר ה"א דורש אותה תמיד יבא חלקי וישרה בחלקי היינו דכל התקשרותם של ישראל עם הקב"ה הוא דוקא ע"י ארץ ישראל דנפל לחלקו של הקב"ה ומה גם לפי דברי הצרור המור לחמיו זקנו של רבינו הב"י בפ' מסעי דארץ ישראל בא תיכף אחר שי"ת בעצמו ועל כן אמרה התורה גבי כלב וימלא אחרי אחרי ממש עיי"ש ע"כ כל קשר של ישראל עם הקב"ה הוא דוקא ארץ ישראל וע"כ אמרו ז"ל כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלקי והבן הדברים כי המה מיוסדים על אדני האמת על כן שפיר מובן למה ארץ ישראל היא לב האומה הישראלית אשר שמה היא מקור חיותם ועפי"ז תבין היטב את דברי מאור עינינו הרמב"ם שכתב שכל נימי חיי עם הישראלי קשור בארץ ישראל עד שאם יעדרו ח"ו ישראל מארץ ישראל הרי היא ח"ו כמחיית האומה בכללה מפני שהוא כבריה בלא לב דבטל כל החיות וממילא יש לדון דביוחזק הישוב בארץ ישראל יוחזק לבן של ישראל ויסגי ויופרא לעילא ולעילא ועתה אחרי שרבינו הרמב"ם מגדיל כל כך ענין הישוב בארץ ישראל עד שעושהו לנשמה של האומה הישראלית וכמו שכתב שאם ח"ו יעדרו משם בני ישראל הוי כנמחה מכל וכל איך יש לצייר כלל בדעת האדם בר שכל שלדידיה אין חיוב בזה"ז לעסוק בהתיישבת הארץ. ולא עוד אלא שיש עוד איסור בדבר. חי נפשי שאני הרגשתי בזה מעצמי זה כמה מעת עסקי בזה ועתה אחרי בואי לכאן עיר הבירה הזמין ה' לידי ספר נפלא הפלא ופלא מגדול אחד מדינאבורג מו"ה יונה דוב בלומבערג שעשה וחיבר ספרו עוד בשנת תר"ן שם העמיק והרחיב הדבור להסיר השגת בעל מגילת אסתר מעל הרמב"ן וכל גאוני מדינתו הפליאו את דבריו שקולעין את מטרת האמת שם ראיתי שקדמני בזה וכתב שם בזה"ל מפני שכל מיתרי חיי האומה קשורים ואחוזים בהארץ הזאת דוקא כמ"ש רבינו במצות קה"ח וז"ל שם ואני אוסיף לך באור אלו הנחנו דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מא"י חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה הישראלית מכל וכל ח"ו ולא יהי' שם ב"ד וכו' הנה חשבוננו זה לא יועילנו כלום וכו' המעיין בדבריו יראה כי המלים ממלות חלילה עד מכל וכל הם אינם שייכים כלל לעצם הענין שמדבר ממנו והי' די בכתבו אלו הנחנו דרך משל שבני א"י יעדרו מא"י ולא יהי' שם ב"ד הנה חשבוננו זה לא יועילנו כלום והמלות הנ"ל המה רק מאמר מוסגר בדברי רבינו רק מפני שהוציא מתחת עטו הקדוש המלים "יעדרו מא"י" נסוג כמעט אחור מדבריו מפני יראת ה' החופפת על צדיקו של עולם זה והשתער ממורא ומפחד ה' כמו מי שמזכיר לתכלית דבריו איזה ענין נורא או מלה נוראה ותוך כ"ד יסוג אחור מדבריו ויאמר ח"ו שכך יהי' כן הוא ממש כאן לכל מי שיעיין היטב הלא שער תאחוז כל איש הוגה דעה ישרה האיך התחלחל והזדעזע הרמב"ם ז"ל למלים נוראים בעיניו כאלה יעדרו בני ארץ ישראל מא"י עד ששב וכתב וסגר בדבורו מאמר מיוחד חלילה וכו' שלא ימחה אותות האומה וכו' ונשער נא בנפשינו האיך הרמב"ם אחזתו שער ואנחנו לא נזדעזע כלל ולא איכפת לן כלל אם יהיו ישראל בא"י או להיפך ח"ו ודי לחכימא הרי דמשל ההעדר של ישראל מא"י בכל העתים הוא בציור דעת קדשו של רבינו ז"ל כמו מחיית האומה הישראלית מכל וכל ח"ו וא"כ כל יסוד קיום האומה אך בה תלוי ואין מבלעדה לצייר כלל תקומת האומה הישראלית בכל העתים והזמנים והגאון הנ"ל פירש בזה המדרש רות פסוק אחד אומר כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול וכתוב אחד אומר כי לא יטוש ה' את עמו ונחלתו לא יעזוב כאן בחו"ל וכאן בא"י בחו"ל הוא עושה בשביל שמו ובארץ ישראל הוא עושה בשביל עמו ונחלתו ע"כ המדרש והוא כדברי הרמב"ם הנ"ל דבא"י הוא עושה בעבור עמו ונחלתו שלא ימחה ח"ו האומה ע"י שיעזוב את ישראל שם בארץ ישראל כי יען עיקר יחס מעמד הלאום והעם הישראלי הוא בהווייתם בא"י די לו להקבה"ו לעשות בא"י בגלל אומתו זו לבדה משא"כ בחו"ל שאין תלוי קיום העם בם הוא עושה רק בעבור שמו הגדול ודפח"ח ועיי"ש דבזה תירץ דעת הרמב"ם שלא מנה מ"ע דישוב א"י בתרי"ג מצות אף דגם לדידיה הוי מן התורה והוא עפ"י הכלל שהשריש בשורש הרביעי מספר המצות שלא למנות צוויים הכוללים כל התורה כולה א"כ כיון דישוב א"י הוא מצוה יקרה כל כך שהוא כלולה מכל המצות וכוללת כל התורה וכל קביעת המועדים ור"ח וכל מצוותיה תלויין בה וכמו שכתב הרמב"ם שם על זה כי מציון תצא תורה (עיין באוה"ח ה"ק בפ' נצבים שכתב ג"כ דישיבת הארץ הוא מצוה דכוללת כל התורה כולה עיי"ש) וכן כל חיית האומה תלוי בה א"כ הוא מצוה כוללת ולא פרטית ע"כ אינה באה בחשבון המצות שבאה לחשוב רק מצות פרטים והוא דומה למה שכתב הרמב"ן במצוה ח' על מצות תמים תהי' בטעם הרמב"ם מדוע לא חשבה במנין המצות משום דהיא מצוה כוללת ולא פרטית כמו כן הוא במ"ע דישוב לדעת הרמב"ם שהגדילה כל כך וכנ"ל ע"כ הוא מצוה כוללת דאינו בא בחשבון המצות עכ"ד הנוגע לעניננו והאריך שם נפלאות בדבריים אמיתיים ומצוה לכל בר ישראל לעבור על ספרו בדיוק ויאיר עיניו ושכלו במצוה גדולה הזו ולבבו יבין שלא לזלזל מהיום והלאה במצות ישוב א"י ואז יעמוד לנו זכותם דא"י לחלצני ממיצר וכמו שהבאתי בהקדמה ראשונה בשם רבינו התניא ז"ל עכ"פ זכיתי לכוון לדעת הגדול בראי' נפלאה הנ"ל מרבינו הרמב"ם הנ"ל בקה"ח ואכפול הדברים שאיך נוכל לצייר כלל ולומר כדברי המג"א הג"ל בדעת הרמב"ם שאין להתעסק עתה בישוב הארץ ובבנינה כיון דכל חיי האומה תלוי בה אתמהה!

ט') ועתה אוסיף עוד לחזק דברים הנ"ל מדברי רבינו הח"ס באו"ח סי' ר"ג שהביא ג"כ דברי הרמב"ם מקה"ח הנ"ל וביאר דבריו דאם דהלל וחבריו קדשו כל החדשים והשנים עד ביאת הגואל מ"מ זה לא יועיל אלא א"כ יושב שום ישראל בא"י ולדידיה הוקדשו המה עפ"י חשבונות של הסמוכים האחרונים הלל וחבריו ומשם קדושה יוצא לכל ישראל אבל אי ח"ו הי' בטלה ישיבת א"י בזה"ז בטל גם הקידוש ההוא ורוב מצות בטלה חלילה ע"כ עלינו לקיים הספקת ישיבתם בכל מאמצי כוחינו עכ"ל והגאון בשד"ח במערכת י"א הביא דברי ח"ס אלו וכתב בזה"ל עיין ח"ס שכתב שיש עלינו חוב להחזיק ישיבת א"י לא בשביל לסייעם למצות ישיבת א"י אלא בשביל עצמינו לקיים את דברי התורה כי לולי ישיבת ישראל שם תפוג תורה ח"ו כמו שמתבאר מדברי הרמב"ם סופ"ה מה' קידוש החודש וכדבריו כתב ג"כ מרן החיד"א בספר יוסף אומץ סימן י"ט וז"ל ועוד אמרתי דכתב הרמב"ם סוף פ"ה מקדה"ח דמה שאנו חושבים ר"ח ומועדים בחו"ל אנו סומכים על חשבון בני א"י וקבועתם וכו' והוסיף בסה"מ עשין קנ"ג שאם יעדרו ח"ו בני ישראל חשבונם לא יועיל כלום וא"כ חיובא רמיא על כל בני הגולה חו"ל להשתדל שיהיו ישראל בארץ ישראל דאי לאו ח"ו יהיו בני גולה ר"ח ומועדים שב מידיעתם עכ"ל הרי דכתבו כל אלו גדולי עולם דאי לאו ישיבת ישראל בא"י בכל עת וזמן הי' בזה בטלת התורה ח"ו א"כ צדקו בזה דברי הגאון דליטא הנ"ל דמצוה זו של ישוב א"י הוי מצוה כוללת ולא פרטית וכבר הבאתי לעיל דגם רבינו אור החיים חשב מ"ע דישוב א"י למצוה כוללת כל התורה כולה' ואילו ראה זאת הגאון הנ"ל הי' שמח מאד למצוא בו תנא דמסייע לו, ועפ"י שורש הרביעי מי"ד שרשים שהשריש הרמב"ם מצוה כוללת אינה בא בחשבון המצות אף שהיא מן התורה א"כ עפי"ז גם הרמב"ם סובר דישוב א"י אף בזה"ז הוי מצוה מן התורה וגם מן הסברא הוא כן כיון דלדעת הרמב"ם רוב מצות התורה תלוים בה כנ"ל על כן ודאי דהחיוב מן התורה להחזיק בישובה של הארץ כדי שנוכל לקיים שאר מצות התורה וזה ברור ואמת בדעת הרמב"ם בלי שום ספק כלל.

ועפי"ז משלשה פנים אנו מחויבים לחזק הישוב בארץ ישראל לדעת הרמב"ם א') בשביל קיום האומה הישראלית כי מבלעדה אין לצייר כלל תקומת האומה וכמו שדייק הרמב"ם בספר המצות במה שכתב אילו הנחנו בדרך משל שבני א"י יעדרו מא"י, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, ולא יהי' שם ב"ד אין לו שייכות כלל אל הענין דשם הוא רק מאמר מוסגר לחוד וזהו רק משום שלא מצא רבינו עוז בנפשו הטהורה להוציא מתחת עטו הקדוש דברי רעיון כזה שבני ישראל יעדרו מא"י חזר ואמר חלילה וכו' מפני רבינו בדעתו הוא דההעדר ישראל מא"י הוא בגדר מחיית האומה מכל וכל ח"ו בכל העתים ובכל הזמנים ובודאי שגבה דעת רבינו מדעתינו לידע מאין מקור לזה שחיי האומה הישראל תלוי בישיבת ישראל בא"י דוקא וא"כ ממילא כל מה שיתחזק הישוב בארץ ישראל יתחזק קיום האומה בכללה בכל מקומות מושבותיהם וגם מסברת האנושי היא כן וכמו שהארכתי לעיל בפרקים הקודמים ב') מפאת קיום התורה וכמו שכתבו רבותינו הגדולים הח"ס והשד"ח והחיד"א ביוסף אומץ וכנ"ל וח"מ ביו"ד סי' רל"ד הביא ג"כ דברי הרמב"ם הנ"ל וביאר בהתלהבות יתירה שאז ח"ו בטלה כל התורה כולה ואין כאן אומה ישראלית עיי"ש. ג) מטעם מ"ע דישוב עצמה דג"כ לרמב"ם דאו' ומה דלא מנאה בחשבון המצות משום דהוא מצוה כוללת וכנ"ל שוב עיינתי בח"ס יו"ד סי' רל"ד וראיתי שכ' ג"כ כהגאון דליטא הנ"ל וז"ל וגם הרמב"ם דלא מנה למ"ע ישיבת א"י כמו שחשב הרמב"ן במנין המצות מ"מ מודה ביתר שאת בקדושתה בזה"ז ומפני כן כתב במ"ע קנ"ג גבי קה"ח דאם יאבדו בנ"י מא"י וכו' לא יועיל חשבוננו כלום וכו' עיי"ש שכתב דמהאי טעמא קיי"ל דמקדימים יושבי א"י משום דישיבתה מצוה מפני קדושה שבה וראוי להקדים עושה מצוה עיי"ש הרי דכתב ג"כ דגם להרמב"ם יש מצוה בישוב א"י בכל הזמנים מפני שקדושת א"י הוא מימות עולם עד סוף כל העולם לא נשתנה ולא ישתנה ולא תליא כלל בקיום המצות אלא הארץ עצמה קדושה עכ"ד רבינו הח"ס נמצא דאדרבא לרמב"ם חיוב הישוב עוד בכפילא יתירה מלדעת הרמב"ן דלדידיה הוי החיוב רק מפנים אחת מטעם מצוה ממצות התורה ולרמב"ם הוי משלשה פנים הנ"ל.

יו"ד) והנה בא לידי העתק מתשו' מנחת אליעזר חלק ה' כת"י וראיתי שם שהשיג על האבני נזר ח"ב שהחזיק במ"ע דישוב א"י עיי"ש באריכות (וספר זה אינו תח"י וחפשתיו פה עיר הבירה ולא השגתיה) והגאון הקדוש דמונקאטש זצ"ל הביא מהרמב"ם דלא מנה זה למצוה וכמו שכתב המג"א בטעמי משום דאינו נוהג לדורות ועיי"ש שהשיג על האבני נזר שהשיג על המג"א והוא קיימו וכן מסיק דלדעת הרמב"ם אין בזמן הזה שום מצוה להחזיק בהתיישבות הארץ ואינו הוא מצוה לדורות רק לשעה עיי"ש וכמה דבריו פליאים ואין להם מקום כלל במחילה מכבודו גאונו וכמו שהבאתי גם מרבותינו הח"ס והשד"ח והחיד"א שכמה מן החיוב אליבא דרמב"ם להתאמץ להחזיק בישוב הארץ מפני שבה תלוי קיום כל התורה והאומה וגם הלא כל הבאים אחר המג"א דחו דבריו עיין גם בשו"ת בית יהודה לחכם ספרדי מרנא ר' יהודה עאייש ח"ב סי' קכ"ד (שהי' בזמן היד מלאכי ורבינו בעל אוה"ח הק' ונדפס שם בספרו כמה תשובות מהם שהחליף אתם) שכתב דהלכה כהרמב"ן ודחה את דברי המג"א וכן הגאון ר' יוסף שאול ביוסף דעת סי' שע"ב השיג על המג"א והוכיח מכמה מקומות כהרמב"ן וכה סיים בלשונו שם וע"כ ברור כהרמב"ן וה' יזכנו לקיים מצוה הלז עכ"ד וכן הגאון בפאת השלחן לתלמוד הגר"א מסיק להלכה כהרמב"ן וגם גאונים קדמאי כמהרי"ט ומביט הלכו בשיטה זו ודחו שיטת התוס' בכתובות ואין מהצורך להביא דבריהם כי מבוארים הם בפאת השלחן שם וגם מה שהביא המג"א מרב יהודא בכתובות כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה השיגו עליו גדולי עולם גם היעב"ץ בסידור דזה הי' רק הס"ד דש"ס אבל למסקנא מסיק הגמרא דבכלי שרת הוא דכתיב וכן כתב בספר קונטרס ישוב א"י הנ"ל להגאון מדינאבורג כללו של דבר אין מקום כלל לדברי הגאון הקדוש בעל מנחת אלעזר בהשגתו על אבני נזר ושהחזיק בדעה יחידית שנדחית כמעט מכל גאוני דור ודור הבאים אחרי המג"א ומכל פלפולו שם בתשובה זו הרגיש הגאון דליטא הנ"ל ודחה אותם בטוב טעם ודעת ואין כאן מקום להאריך בפלפולים כי לא לפלפולא קאתינא הכא גם מה שהביא מתשב"ץ קטן שכתב בענין מצוה ללכת לא"י ובלבד שיהא פרוש מכאן ולהבא ויזהר מכל עון ויקיים כל מצות הנוהגת בה שאם יחטא יענש יותר וכו' ואינו דומה המורד במלכות בפלטין למורד לחוץ לפלטין והיינו ארץ אוכלת יושביה וכו' ואותם שהולכים לשם ונוהגים קלות ראש ובפחזותם להתקוטט שם קורא אני עליהם ותבואו ותמטאו את ארצי ומי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי עכ"ל התשב"ץ ומכח דברים אלו קרא בחיל שלא ליתן יד אל בוני הארץ דזמן הזה בכל שום וחניכא דאית להו דצד השוה שבהן שאין בהם רוח חיים של תוה"ק והאמונה הקדושה בביאת גצבב"א גם הביא שם דברי האהבת יונתן הידועים ומסיק שם דאין להשתתף עמהם כלל בשום ענין של בנין הארץ זה תוכ"ד.

תמהני עליו ז"ל בזה הלא רבינו השל"ה בשער האותיות הביא דברי הרבינו חיים שבתוס' כתובות שכ' דעכשיו אין מצוה לדור בא"י כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשים בא ואין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם וכתב עליו בזה דדברי הר"ח הם דברי יחיד (ועיין במהרי"ט ח"ב סי' כ"ח שכתב על דברי התוס' הללו דלאו מדברי תוס' הם רק מאיזה תלמוד טועה ודחאו מהלכה וכן כל הבאים אחריו כתבו כן) וגם לא מסתבר טעמי' דעל זה נאמר צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם דודאי מי שדר בארץ ישראל ואינו מקיים מה שמחויב לקיים אז הוא פושע אבל המקדש עצמו ומקיים כפי מה אשר מחויב אז אשריו ומ"ש דאין אנו יכולין ליזהר בהן זה הדבר אין מובן אצלי דלמה אין יכולין ליזהר ומי הוא המונע ע"כ אין להשגיח בדבריו עכ"ל, ודברי רבינו השל"ה סובבים ושייכים גם על דברי רבינו התשב"ץ הנ"ל וגם כבר הבאתי לעיל בפתיחת הספר דברי הגאון הקדוש ר' יושעלע קיטנער בישועות מלכו יו"ד סי' ס"ו שכתב על דברי התשב"ץ הללו בשם המהר"ם מראטטבורג בזה"ל ומה שחשש מהר"ם מרוטענבורג הוא מחמת חשש דרכים וחסרון פרנסה גם מפני המחלוקת שהי' אז כידוע שבזמן המהר"ם מרוטענבורג הי' משה תיקי שנתעורר עוד הפעם המחלוקת אודות הספר מורה נבכים וא"כ בזה"ז שנשתנה בעזה"י לטובה הן בסכנת הדרכים והן מצד טבעיית ודאי הוא מצוה גדולה עכ"ל.