ארז גדול נפל בלבנון. הלך מאתנו מיסד ״הפרדס״ ועורכו במשך עשרות בשנים וכבה נר מאיר שהאיר באש התלהבותו את דרכי הרבנים הלומדים ואוהבי התורה ומחזיקיה. הוא חימם, הלהיב, עודד, צירף וחיבר את הנעזבים ובודדים. עשה להם בימה גבוהה ונתן פתחון פה לאלה שתורתם היתה עצורה ואצורה בלבם. מבחינת ההיסטוריא הרוחנית, הפנימית, זו המכריעה בחיי אומה, המכוננת והמכוונת פעולותיה ודרכיה, היה יסודו של ירחון תורני בארץ ה״דולרים״ וה״ביזנעס״ מעשה רב, מפנה חדש בחיי נתיני התורה ונאמניה. התורה יצאה מקרן זויתה לרשות הפומבית והכריזה על נושאי דגלה, על חכמיה ועל קברניטיה, על גאוניה וחסידיה, ועל מיטב צעיריה, הונח הבסיס ונשזר החוט המקשר והם שהיוו את הרקע לאיגודים ולארגונים חדשים שבאו לקיים את האידיאלים העתיקים בעולם החדש. חשיבותו של ״הפרדס״ אינה מצטמצמת במסגרתו החיצונית והמקצועית, ראוי הוא להחשב בין מחדשיה ומחייה של תרבותנו העתיקה, תרבות התורה והחסידות, תרבות קדושה זו שהיאבקותה עם הכחות החילוניים מבפנים ומבחוץ נטבעה בחותם של דם הלב ותמצית הנפש. תרבות זו התקוממה מחדש והקימה חבורה גדולה של גאונים, חריפי המוח ואדירי הרוח, פרשה רשת של ישיבות ומוסדות תורה וחינוך בכל פינות הארץ, והם שחינכו ועשויים לחנך את בחורינו לתפקידם הגדול והנאצל. את יסוד ״הפרדס״ יש לרשום כאחד הגורמים והיוצרים על בימת ההיסטוריא החדשה של תקומת התורה והיהדות הדתית בארצות הברית.
הגרש״א פרדס ז״ל היה אחד הראשונים לסלילת דרך וכבישת מקום ליהדות התורה. עוד הרבה הרבה שנים לפני בוא השואה הגדולה ראה בעינו הבהירה כי אדמת אירופה מתנודדת ועמודי עולמנו היהודי מתחילים להתמוטט. והוא ביקש הצלה, חש ומצא לו מפלט באמריקה. שתל את פרדסו ונטע בו אילנות גדולים אשר בצלם הסתופפו החכמים הגולים והנודדים שנעקרו משרש אדמתם ולא מצאו מנוח לנפשם הבוכיה ומתאבלת על חורבן עולמם ועל גלות שכינתם. וראה זה פלא, עולם חדש קם, עולם שלם ומלא בלא תערובת זרים ובלא השפעות פסולות מן החוץ, עולם יפה ונהדר הנותן סיפוק גמור ומלא לכל צרכי הלב והנפש של יהודים כנים ואמתיים, עולם שבו נתכנסו המורשה והמסורה של המעמד הקדוש והנבחר, עולם שבו צמחו ופרחו בחורים ובחורות האומרים לבנות ולחדש חיי צבור וחברה תחת שלטון התורה בחיי יום יום ועפ״י האידיאלים של מורי האומה המוסמכים. הם חושבים והם עתידים לשוב ולהחזיר לאומה את עטרת קדמותה ותפארת קדושתה!
אשריך רש״א פרדס שזכית להיות אחד הבונים הראשונים ואחד המצילים של שרידי יהדות נחרבה לשם קיומם וחידוש פריחתם בארץ לא זרועה.
הגריי"ו ז"ל
