The Rambam says in the Ya"d that if a Ben Torah acts like a mentsch then it is a Kiddush Hashem [in addition to dying for the sake of Torah when necessary]. [This is a chidush because the Gemara doesn't say such a thing - see Yoma 86a]:
"וכן אם דיקדק החכם על עצמו, והיה דיבורו בנחת עם הבריות, ודעתו מעורבת עימהם, ומקבילן בסבר פנים יפות, ונעלב מהן ואינו עולבן, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה, ולא ירבה באריחות עמי הארץ וישיבתן, ולא ייראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין, ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין--והוא שלא יתרחק הרבה, ולא ישתומם הרבה--עד שיימצאו הכול מקלסין אותו ואוהבין אותו, ומתאווין למעשיו: הרי זה קידש את השם, ועליו הכתוב אומר "ויאמר לי, עבדי אתה--ישראל, אשר בך אתפאר" (ישעיהו מט,ג)."
When a sage is stringent with himself, speaks pleasantly with others, his social conduct is [attractive] to others, he receives them pleasantly, he is humbled by them and does not humble them in return, he honors them - even though they disrespect him - he does business faithfully, and does not frequently accept the hospitality of the common people or sit with them, and at all times is seen only studying Torah, wrapped in tzitzit, crowned with tefillin, and carrying out all his deeds beyond the measure of the law - provided he does not separate too far [from normal living] and thus become forlorn – to the extent that all praise him, love him, and find his deeds attractive - such a person sanctifies [God's] name. The verse [Isaiah 49:3]: "And He said to me: `Israel, you are My servant, in whom I will be glorified'" refers to him.
However - in the Sefer Hamitzvos [9] the Rambam says that Kiddush Hashem is only dying in order not to do certain aveiros:
היא שצונו לקדש את שמו. והוא אמרו "ונקדשתי בתוך בני ישראל".
וענין זאת המצוה אשר אנחנו מצווים לפרסם האמונה הזאת האמתית בעולם ושלא נפחד בהיזק שום מזיק ואע"פ שבא עלינו מכריח לבקש ממנו לכפותנו שלא נשמע אליו אבל נמסור עצמנו למיתה ולא נתעהו לחשוב שכפרנו אע"פ שלבותינו מאמינים בו יתעלה. וזאת היא מצות קדוש השם המצווים בה בני ישראל בכללם, רוצה לומר התרת עצמנו למות ביד האנס בעבור אהבתו יתעלה וההאמנה באחדותו כמו שעשו חנניה מישאל ועזריה בזמן נבוכדנצר הרשע כשצוה להשתחות לצלם והשתחוו לו כל ההמון וישראל בכלל ולא היה שם מקדש שם שמים אבל פחדו הכל והיתה בזה חרפה לכל ישראל על אשר אבדה זאת המצוה מכללם.
Why did he omit the idea [that was drummed into our heads as kids - we hope!!] of acting like a mentsch as he codified in the Ya"d?
A peleh noira!!!