א. הצטרפתי ללימוד בתחילת המחזור הקודם. ביום הולדת 30 שחל באותו זמן, החלטתי לתת מתנה לעצמי - להתחבר ללימוד תורה דרך לימוד הדף היומי. כמוך, גם אני לא יכול ללמוד בלי שוטנשטיין. לאחד השכנים שלי יש עסק לספרי קודש, ויש לנו הסכם: לקראת כל סיום מסכת הוא מניח לי את הכרך הבא של המסכת ליד הדלת, ואני מעביר לו תשלום (בהתחלה בהעברה בנקאית ובהמשך כשפותחה אפליקציית paybox – דרך הסלולרי). לפני כמה שבועות, בכרך השני והאחרון של מסכת נידה, הודעתי לו בשמחה רבה שיחפש הכנסה מלומד חדש של הדף היומי...
ב. אני לא מסוגל ללמוד בשיעורים, אף שיש רבים כאלה באזור מגוריי. למה? בגלל שאם אני מאבד מהלך אחד אני מרגיש שאיבדתי את הכיוון וכבר לא מתרכז עד סוף השיעור. אבל השוטנשטיין נותן לי ביטחון שמתאים לרמת הידע שלי ולקצב שלי, מאפשר לי לשאול את השאלות שלי (ולענות עליהן) ולהתעכב או לרוץ.
ג. במשפחה שלי יודעים ששמונה בערב זה הזמן הקדוש שבו אבא לומד, אחרי השכבת הילדים. זה הזמן שבו בין 30 ל-45 דקות (תלוי בדף ובקצב הלימוד) – לא מפריעים לאבא. זה משפיע בצורה חיובית מאוד על הבית.
ד. קורה שיש אירועים שלא מאפשרים את הלימוד באותו יום. בשביל זה יש את שבת, יום ההשלמה. אין זמן לקריאה של סתם עלונים כי חייבים להשלים דף יומי. רק לחשוב כמה פוליטיקה מגזרית נחסכה ממני... ואני ממש לא מצטער על זה.
ה. הדף היומי משפיע על כל חיי המשפחה, על העבודה ויותר מהכול משפיע על עצמך. ממלא אותך בסיפוק. הנה אני, כן, אני, שלא גדול בתורה ולא עילוי, זוכה לסיים מסכת אחרי מסכת. החיים שלי מתחלקים לשניים: עד שהתחלתי את הדף היומי ומאז שהתחלתי ללמוד, ויש בי שמחה ושינוי פנימי שקשה להסביר. אבא שלי היה נהג משאית שעבד קשה לפרנסתו, אבל דבר אחד אני זוכר בבירור: מגיעים הביתה ויוצאים בערב לשיעור דף יומי. ואיזו אנרגיה זה היה נותן לו! פתאום זה העיר אותו לאחר עמל יומו הקשה. כשהייתי ילד לא הבנתי למה במקום לנוח הוא יוצא ללמוד. היום אני מבין".
