A friend sent me a video of a Hachansas Sefer Torah in honor of Rabbi ----. The video started very nicely but then things got a bit sketchy - the ladies got the Torah and were dancing with great enthusiasm [forgive me - I normally don't watch women dance - it just came up on the screen. Fortunately, they were dressed properly].
I am partly responsible because a close relative of mine gives this rabbi endless money. Oddly, this relative doesn't ask me where he should donate his millions. So I can't say I have full responsibility.
Anyway - I am trying to keep an open mind. I don't like the attitude that if I am not used to an idea or practice it must be bad. If the Gedolim had that attitude - Beis Yaakov never would have started. And Beis Yaakov saved the Jewish people. The girls were assimilating at alarming rates and without religious girls there are no religious children רח"ל. So - open mind.
On one hand - the ladies expressing their passionate love for Torah. We want women to love Torah!!!😊😊
On the other hand - it smacks of feminism and the desire to change traditional practice. And the slope gets slippery.... From "Orthodox" to "Open Orthodox" to "Conservative-Reform" the road is short.
Charedi Rabbonim don't address this issue because in Charedi communities it is a non-issue. Women by and large have no interest in dancing with the Sefer Torah. They express their love of Torah by sending their husbands off to kollel [or daf yomi shiur or Semichas Chaver or etc. etc.] and children off to yeshiva with a smile and much love and warmth while working hard to fund the enterprise. Kudos to such women. The world rests on their holy shoulders!!!
But Dati-Leumi or Modern Orthodox rabbis are often confronted with this question. The more modern the community - the more likely the tradition is going to be bent in the direction of modernity and contemporary winds of change. In our world - there is almost complete equality between men and women. There is almost no profession closed to either gender - and if various politicians have their way - no public bathroom will be closed to either gender as well. [A notable exception are professional sports where - to my great dismay - women have not been accepted. "Tight end for the Jets - Jenny Wilson!!!"]. So "men dance with the Sefer Torah - let women dance too" - they cry!!
Here is the response of R' Aviner, affiliated with the more "Chardal" [חרד"ל] faction [what mustard has to do with religiosity, I don't know. But that is what they are called. I call myself קטשו"פ. All we need now are some burgers and we're good to go!!😉😀]:
בית הכנסת שלנו נוהגים בשמחת תורה לאפשר לנשים לרקוד עם ספר תורה בעזרת נשים. מה דעת התורה על כך?
א. אין משנים סדרי עבודת ד' הקבועים מדורי דורות (שו"ת רשב"א א שכג. עיין שו"ת אורח משפט לה).
המהרש"ל כבר כתב שנענש מפני שאמר "השמחה במעונו" בשמחת סיום מסכת: "היה נראה לברך שהשמחה במעונו בסיום מסכת… וכן הוריתי פעם אחת הלכה למעשה, ונתבלבלה השמחה במהומות גדולות על ידי סיבות קשות. ותליתי הסרחון בי שעברתי על דברי רבותי שלא שמעו מעולם דבר זה, על כן לא כתבו אלא בחתונה ובפדיון הבן, ובמילה גם כן לולי צערא דינוקא. אבל במצוות אחרינא לא. ובודאי כל דבריהם בקבלה ובסודות פנימיות על כל שיחה ומילה, ואיך נתקן לאותן מצוות…" (ים של שלמה ב"ק פ"ז ס' לז).
ב. אפילו אין איסור בדבר כמו כאן, אין צורך בדבר, שהרי אין לזה קשר עם יראת שמים, כי יראת שמים פירושה לקיים מה שד' ציווה, ולא להמציא דברים שד' לא ציווה. את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור. דבורה לא רקדה עם ספר תורה, והייתה נביאה. גם רבניות גדולות בכל הדורות לא רקדו עם ספר תורה, על אף שכל אחת הייתה חכמה יותר מכל הנשים האלה ביחד.
זה שייך לגל הפמיניסטי השלישי. הגל הראשון טען שצריך לתת לנשים זכות בחירה ובעלות בממון של הזוג. יש בזה סברה. כמובן, אם הבעל הוא נבלה, כמו הרבה בעלים,ויש טוענים שאחד מתוך שבעה מכה את אשתו, והרבה יותר מזה יש המעליב אותה ומבזה אותה, – אז לא עוזר לה שיש זכות בחירה ורכוש.
הגל הפמיניסטי השני, זו הפילוסופית הצרפתייה סימון דה בובואר, שכתבה ספר עבה של אלף עמודים, וטענה שאין הבדל בין איש ואישה, לא נולדים אישה, אלא נהיים אישה, כלומר ההשפעות החברתיות מעצבות את דמות האישה, אבל באמת הכל צריך להיות אותו הדבר. מה היא מציעה למעשה? שיהיה לאישה מקצוע שמכניס לה הרבה כסף ושהיא אוהבת. אמנם זה לא נכון בעיקרון ולא מציאותי לרוב הנשים, אבל לפחות גם בזה יש סברה.
אבל הגל השלישי טוען שכל מה שאיש עושה, גם אשה תעשה. הגרסה הדתית היא שאם גברים רוקדים עם ספר תורה, כך גם הנשים, וכן תפילין וציצית וכו'. אבל בזה אין שום סברה. אדרבה, אם אני מחקה אדם, בזה אני מודה שהוא בעל ערך, ואני לא. אם אישה לא תרקוד עם ספר תורה אז היא לא שווה?! זאת הגדלות שלה?! יש טעות בכל שלושת הגלים, אבל בגל השלישי אפילו אין הווא אמינא.
פעם ראיתי דף עם שיעור של רבנית. והיא אמרה שאישה לא צריכה לרקוד עם ספר תורה, כי זו סתם ראוותנות, אלא היא צריכה לעשות מה שד' ציווה. צריך לקיים את מה שכתוב בתורה ולא להמציא דברים, זה כמו שעושים בזרם הניאו-חסידי. מה שהקב"ה ציווה זה מה שצריך לעשות. פעם אפילו ארכיאולוג שטחי כתב שלא גילו אף פעם בית כנסת עם מחיצה, סימן שהתפללו מעורב. הוא שכח שנשים בכלל לא באו לבית הכנסת. יתר על כן, החפץ חיים אמר שאמו אף פעם לא התפללה, כי העוסק במצווה פטור מן המצווה. אמו של החפץ חיים! אז אנא, אל תמציא מצוות שאין לך, אלא קיים את אלו שיש לך. אמנם איסור אין, אבל גם ערך של מצווה אין בזה.
מסופר על הגרי"ד סולוביצ'יק שאשה שאלה אותו אם היא יכולה ללבוש טלית גדול בתפלה. השיב לה: "כיון שזה שינוי גדול במסורת, יש להתקדם בהדרגה”. הוא הציע לה ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציציות במשך שלושה חודשים ואז לחזור אליו. לאחר שלושה חודשים היא חזרה ואמרה שזו הייתה החוויה הכי מרגשת בחייה. אמר לה הגרי"ד: "במשך שלושה חודשים לבשת בגד ללא שום ערך דתי או הלכתי, א"כ זה מגלה שההרגשה שלך באה ממקור שהוא מחוץ למצווה", ולא נתן לה את הסכמתו ללבוש טלית (הרב אריה פרימר והרב דב פרימר. Tradition 32:2). הגרי"ד סולוביצ'יק כידוע הדגיש מסורת, tradition, אל תשנה דברים. כל ההבלים של הניאו-חסידות ושל הגל הפמיניסטי השלישי, כבר הופיעו לפני ארבעים שנה בארה"ב, ועכשיו מתחילים פה.
ג. ודאי יש לאשה חשק להחזיק בתורה. ודאי יש לה נשמה טהורה שמתגעגעת לתורה. זו מדרגה רוחנית שהיא יכולה להשיג בדרך שלה, על ידי קיום מצוות, תפילה, חינוך ילדים לתורה, חיזוק בעלה בתורה, וזאת במשך כל השנה וגם בשמחת תורה.
In a word - KHAS VI-KHALILA!!! [ok - two words].
Rabbi Nochum Rabinovitch, R.Y. in Maalei Adumim and considered on the more [for lack of a better word] "flexible" side of psak, wrote as follows.
After writing the above - I found this interesting contradiction in the opinion of Rav Soloveitchik:
בספרו המעולה על תולדותיו ברבנות, "ציוני דרך", מספר הרב שלמה ריסקין שבשנת תשל"ג בעת שהיה רבה של ביכנ"ס לינקולן סקוור בניו-יורק פנו אליו בליל שמיני עצרת קבוצה של נשים מהקהילה ובפיהן בקשה: לקיים הקפות לנשים ביום תשיעי של חג, הלא הוא שמחת-תורה. מכיוון שהפניה היתה בחג, הוא לא יכל להתקשר לרבו ולהתייעץ אתו, הוא דן בנושא בעצמו והחליט להתיר את ההקפות.
לאחר החג הוא הותקף מכיוונים שונים על עמדתו זו והוא הלך להתייעץ עם רבו, הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. לאחר תיאור המקרה והשיקולים שהביאו אותו להחלטה שאותו קיבל, הוא ביקש לדעת האם הוא טעה. וכך הוא מתאר (עמ' 167):
תשובתו של הרב לא היתה יכולה להיות חמה ותומכת יותר. "אתה מכוסה הלכתית במאה אחוז", אמר, "הקושי שלי, כולו פוליטי: מה יאמרו מנהיגים אורתודוקסים אחרים, כאלה שאינם מתמודדים עם אתגרים כמו אלו שבקהילה שלי, ושחוששים יותר ממני לחרוג ממוסכמות שהיו מקובלות עד כה". הרב אף הציע שייתן בעצמו שיעור ב"לינקולן סקוור", מעין הכרזה של "נראה עכשיו מי יעז לומר שאתה ובית הכנסת שלך לא אורתודוקסים!" וכך עשה. מצאתי עניין בדברים אלו, לא רק משום הסיפור עצמו, אלא גם משום שהכרתי מקור אחר בנושא. כך מופיע בספר "מפניני הרב" על הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק שכתב הרב צבי (הרשל) שכטר:
שמעתי מהר"ר שלום רפהון, שבפעם האחרונה שביקר אצל רבנו ז"ל בקיץ בבוסטון כבר היה חלש מאד, וכשהיה מהלך עמו הוצרך הר"ר שלום להחזיקו בזרועו לסייעו ללכת. ושאלו (בין השאר) לחוות דעתו בדבר ההנהגה החדשה שהנשים מחזיקות בספר תורה ועושות הקפות לעצמן בעזרת הנשים, היות שהיו כאלה שאמרו שנתייעצו עם רבנו בשעה שהנהיגו חידוש זה בבתי כנסיות שלהם. ופתאום נעשה כל גופו של רבנו קשה, ונתחזק לעמוד בעצמו – בלי שום סיוע, וסיפר היאך שלפני כמה שנים התחיל רב צעיר, אחד ממוסמכי הישיבה הנהגה זו בקהילתו בשמחת תורה, ואחר תום החג בא לשאול לחוות דעתו של רבנו ואמר, שענהו (באנגלית) שבדבר זה "הוא בניגוד גמור לכל המסורה שלנו".אז הנה לנו שני תיעודים אודות עמדת הרב סולובייצ'יק ביחס לאותו נושא, עם עמדות הפוכות לגמרי.
לפני שנמשיך, שתי הערות שוליים:
א. חסד גדול עשה אתנו הרב שכטר שלא הדפיס את שמו של אותו רב צעיר, על אף שאני מניח שהוא יודע במי המדובר, ויש סיכוי שאכן מדובר באותו המקרה. אחרת היתה לנו ממש בעיה.
ב. כדאי לציין שעמדתו של הרב אהרן ליכטנשטיין, חתנו של הרב סולובייצ'יק קרובה יותר לעמדה שאותו מביא הרב שכטר. כך מופיע בספרו של הרב חיים נבון, גשר בנות יעקב (עמ' 140):
שאלתי את הרב [ליכטנשטיין]: האם אני צריך לעודד את הנשים לרקוד עם ספר תורה? הרב השיב: בהחלט לא, יש כאן בעיה של מדרון חלקלק. כשמתחילים בריקודי נשים האוחזות בספרי תורה, יכולים להידרדר למחוזות בעייתיים מאד מבחינה הלכתית ותורנית.
"One hundred percent covered Halachically" or in "complete contrast to our tradition"?
לאלקים פתרונים. 😕😔
R' Jeffrey Woolf, presently of Bar Ilan University, commented on the above article:
יצויין שבאותה תקופה שעליה מדבר הרב ריסקין, נשאלה אותה שאלה בדיוק בבוסטון, והרב השיב בשלילה מוחלטת.
I don't think that Rabbi Riskin is lying. Rav Soloveitchik wanted to give him chizzuk as he was starting a new community and trying to be mekarev them [which he did with almost unprecedented success]. But in principle - he was opposed. That is consistent with his strong Brisker inclinations to preserve Minhag Yisrael at all costs.
Rabbi Eliyahu Shlesinger, the Rav of Gilo writes about this in Shoalim Vi-dorshin [4-54] and his unequivocal answer is - no. In part because women at the time of their cycle should not be handling a Sefer Torah - see there. [cf. - Tzitz Eliezer 10-8 (The abbreviation cf. (short for the Latin: confer/conferatur, both meaning "compare") is used in writing to refer the reader to other material to make a comparison with the topic being discussed)].
As for the slippery slope I mentioned before - one things leads to another:
תקדים בישוב אפרת: הנשים יקראו את מגילת רות בבית כנסת גם לגברים
נשים דתיות מאפרת יקראו בשבועות את מגילת רות בבית הכנסת גם בפני מתפללים גברים, זאת באישורו של הרב שלמה ריסקין. אחת הקוראות: "זה טבעי שנשים יקראו את המגילה, הגברים בקהילה שלנו מעודדים אותנו"
בחג השבועות הקרוב הולך להתרחש באחד מבתי הכנסת ביישוב אפרת תקדים מיוחד: שתי נשים יעלו לקרוא את מגילת רות כאשר גברים וגם נשים יאזינו להן. מדובר בבית כנסת אורתודוקסי לכל דבר ועניין, המלווה על ידי רב היישוב אפרת שלמה ריסקין שאישר למתפללות בית הכנסת 'זמר הזית' לקרוא את המגילה.
"היוזמה לקריאת המגילה על ידי נשים התחילה באילוץ", מספרת דינה מן, אחת משתי הקוראות. הסוגייה עלתה כאשר בחג פורים האחרון חיפשו בקהילת 'זמר הזית' בעל קורא שיקרא את המגילה ולא נמצא אחד כזה. נשות הקהילה, שרבים מהן קוראות מגילות לנשים, שלחו שאילתא הלכתית לרב ריסקין ושאלו אותו האם הן יכולות לקרוא את מגילת אסתר משום שלא נמצא גבר אחד לרפואה.
הרב של אפרת אמנם טען שבקריאת מגילת אסתר, נשים אינן יכולות להוציא את הגברים ידי חובת המצווה, אך הוא פתח פתח להיתר כאשר אמר שמותר לנשים לקרוא מגילות אחרות. "אחד מעקרונות של בית הכנסת שלנו זה שילוב נשים במסגרת ההלכה", אומרת מן ומוסיפה כי זאת, "תחת ההדרכה והפסיקה של הרב שלמה ריסקין. הנקודה הזו טבועה עמוק בתוך הרעיון של בית הכנסת שלנו" היא אומרת.
ילדות מחזנות את 'אנעים זמירות'
קריאת המגילה תהיה בעזרת נשים, כאשר מחיצה תפריד בין הגברים לנשים. את המגילה תקראנה שתי נשים מיד לאחר התפילה. זו לא הפעם הראשונה שנשים משתלבות בסדרי התפילה. כך למשל מספרת מן שאת התפילה "אנעים זמירות" שאומרים בסוף תפילת שבת, נוהגות גם בנות בית הכנסת לשיר בדיוק כמו הבנים.
"אני וחברותי כבר שנים מעורות בקריאת תורה ומגילה לנשים וזה כל כך טבעי שאנחנו נמשיך במסורת הזו גם בבית הכנסת שלנו" מסבירה מן את הרצון לשלב גם את מגילת רות במסורת הקהילתית, "גם הגברים בקהילה שלנו מקבלים את זה בשמחה ובטבעיות".
"אני לא חושבת שאנחנו שונים מהעולם האורתודוקסי הרגיל", טוענת מן, "יש למשל בירושלים כל-כך הרבה מניינים שונים בבתי הכנסת, כך שאני לא חושבת שהקהילה שלנו נמצאית באיזשהו קצה. מה גם שאנחנו מאוד נצמדים לפסקים של הרב ריסקין, שנחשב כידוע לסמכות תורנית מקובלת בעולם האורתודוקסי".
הרב שלמה ריסקין מאשר לnrg יהדות שהוא אכן התיר לנשים לקרוא מגילה לגברים, כאשר יש מחיצה ואומר שאין בזה בעיה הלכתית בכלל. "זה נכון וזה מצויין שנשים יקראו את המגילה מאחורי מחיצה, גם לגברים", אומר הרב ריסקין, "אמנם לא התרתי את מגילת אסתר משום שיש חילוקי דינים בעניין זה, למרות שספרדים התירו. מנהג אשכנז הוא לאסור משום שהמצווה בקריאת מגילה היא שונה בין נשים לגברים. אבל במגילת רות לעומת זאת אין שום בעיה. ההלכה מתירה ולכן אני לא אוסר".
Hmmmmmmmm. 😧😧😧 [worried face]
